ארכיון תגיות: עובדי הוראה

‫שכר עובדי הוראה – מאמר 10‬

בפוסט הקודם ראינו בצורה מפורטת קרן פנסיה לעובדי הוראה כאשר על הדרך ראינו גם את סוגי קופות הגמל הקשורים לנושא פנסיה אצל עובדי הוראה .

בפוסט הזה נבחן את קרן ההשתלמות לעובדי הוראה.

מהי קרן השתלמות ?

אני לא רוצה ממש לנתח את פירוש המילה אלא לומר באופן הפשוט ביותר , קרן השתלמות זה סוג של "קופת חיסכון". היתרון בקרן השתלמות על פני קופת חיסכון שבקרן השתלמות המעביד מפריש לך 75% מסכום החיסכון וזה שייך לך ואתה מפריש את היתר בשיעור של 25% .

היתרון הנוסף הוא שלאחר 6 שנות חיסכון ניתן למשוך את כל הסכום הצבור בפטור לחלוטין ממס . כלומר 0 מס .

קרן השתלמות לעובדי הוראה

קרן השתלמות לעובדי הוראה שונה בכמה נקודות מקרן השתלמות רגילה .

  • שיעור ההפרשה שונה מקרן השתלמות רגילה כאשר העובד מפריש 33.33% והמעביד מפריש 66.67% . בהשוואה לקרן השתלמות רגילה ההפרשה של העובד גבוהה יותר אולם סך גובה ההפרשה אצל העובד והמעביד יחד הוא גבוה יותר מקרן השתלמות רגילה .
  • אופן משיכת הכספים – קרן השתלמות לעובדי הוראה הוא מעין חיסכון לשנת השבתון כאשר כל חודש מקבלים עד 67% מגובה שכר חודש אחרון בעבודה (בהנחה כי לא נעדרת מהעבודה באופן מהותי במהלך 6 השנים שחלפו) . אם העובד מונה לתפקיד סגן מנהל/מנהל בשנה האחרונה לפני היציאה לשבתון וממילא גם שכרו היה גבוה יותר , אז יהיה זכאי למענק לפי גובה שכר אחרון כלומר הגבוה יותר. אציין כי ניתן לצאת לשבתון גם אחרי יותר מ-6 שנות עבודה (לרוב לא שכיח) ואז גם גובה המענק יהיה גבוה יותר .

לדוגמא : שכר ברוטו אחרון לפני יציאה לשבתון בסך 6,000 ₪ מזכה במענק חודשי בסך של עד 67%*6,000 = 4,020 ₪ ברוטו .                

 

  • התשלום החודשי אינו נחשב לשכר אלא כמענק וממילא גם פטור ממס כפי שנאמר לעיל . במקרה כזה יש לשים לב כי שנת לימודים מתחילה בחודש ספטמבר כמו גם שנת שבתון/השתלמות ואילו שנת מס מתחילה בחודש ינואר. יוצא שעובד הוראה שיצא לשנת שבתון ונחשב כ"לא עובד" כלל בחודשים ספטמבר-דצמבר , יכול לקבל החזרי מס , במידה ושילם ,על שנת לימודים קודמת שעבד בה (לפני ספטמבר של אותה שנה) .
  • שנת השבתון תחשב לשנת וותק במידה והעובד יצא להשתלמות באותה שנה וסיים את כל חובות לימודיו .
  • במידה ויצא העובד להשתלמות לימודים בשנת השבתון ,יהיה זכאי לשכר לימוד מלא רק אם היקף המשרה שלפיו חושב המענק הוא לפחות בגובה של 16 שעות שבועיות . היה והיקף המשרה קטן יותר אז יהיה זכאי לגובה שכר לימוד לפי אותו יחס .

 

שעות עבודה שבועיות

היקף משרה

שיעור מענק לימודים

לפחות 16

לפחות 53.33%

100%

פחות מ- 16 (לדוגמא : 14 )

פחות מ- 53.33% ( 46.66% ביסודי )

לפי היחס  (שיעור מענק לשכ"ל בגובה 87.5% )

 

דוגמא :

עובד הוראה עם 10 שנות וותק אשר עובד 24 שעות שבועיות בבית ספר יסודי וגובה שכרו 6,000 ₪ ברוטו . בהנחה כי לא נעדר כלל מעבודתו כל 6 שנות החיסכון . שיעור תוספת השכר בכל שנה 2% .

מה תהיה גובה ההפרשה החודשית ?  כמה כסף נצבר בסוף 6 שנים ?מה יהיה גובה המענק החודשי בשנת שבתון ? ומה שיעור שכ"ל לצורך יציאה להשתלמות ללימודים בשנת השבתון ?

שנה

שכר ברוטו חודשי

שכר ברוטו שנתי

הפרשת עובד – 4.2%

הפרשת מעביד – 8.4%

סה"כ הפרשות לקרן השתלמות

1

6,000

72,000

3,024

6,048

9,072

2

6,120

73,440

3,084

6,168

9,252

3

6,242

74,904

3,146

6,292

9,438

4

6,367

76,404

3,209

6,418

9,627

5

6,495

77,940

3,273

6,546

9,819

6

6,624

79,488

3,339

6,678

10,017

 

 

454,176

19,075

38,150

57,225

 

גובה המענק החודשי בשנת השבתון יהיה בסך = 6,624 * 67% = 4,438 ₪ .

גובה המענק השנתי = 4,438 ₪ * 12 = 53,256 ₪ .

שיעור שכ"ל יהיה (שיעור משרה : 24/30 = 80% ) בגובה 100% .

יש לציין כי המענק הנצבר בקרן ההשתלמות צוברת רווחים במהלך שנות החיסכון . בדוגמא לעיל סך הרווחים יכול להגיע לכ- 5,000 ₪ בהנחה של 2% ריבית לשנה .

‫הרפורמה בחינוך – מאמר 1‬

בפוסטים שבקטגוריה זו אתייחס לסוגיות שונות שעולים לי לראש או שאני נתקל בהם במהלך עבודתי ומן הסתם גם עובדי הוראה רבים נתקלים בהם במהלך שנות עבודתם כמורים .

בשנתיים האחרונות שמעתי לא מעט על עובדי הוראה רבים ש"התלוננו" על הרפורמה בחינוך קרי אופק חדש. אין לי מושג על מה הם בדיוק התבססו אבל אין ספק ש"רעש" הם אכן עשו ואני חושב שצריך לבדוק פעם אחת בדיוק "על מה כל הרעש" . אז יאללה לעבודה.

בפוסט הראשון בקטגוריה זו אני רוצה לעשות השוואה לשכר המשולם לעובד הוראה חדש שנכנס לעבוד כמורה מתחיל על פי הרפורמה לבין השכר המשולם על פי המתכונת הישנה לפני הרפורמה . אני מדגיש כי החישוב הוא למורה מתחיל חדש בבית ספר יסודי.

נתחיל עם דוגמא וננתח אותה לאחר מכן .

לצורך הדוגמא : מחנך כיתה בבית ספר יסודי המועסק במשרה שלמה של 30 שעות שבועיות , בעל תואר ראשון ותעודת הוראה . שירות צבאי 3 שנים , כאמור ללא ניסיון בהוראה .

סעיף

מתכונת ישנה

אופק חדש

 

שעות עבודה שבועיות בבית הספר

30

36

שכר משולב כולל וותק

3,435.30 ש"ח

5,452.64 ש"ח (כולל תוספת 2008)

תוספת תגבור הוראה

144.82 ש"ח

תוספת 2001

103.06 ש"ח

תוספת 2008

101.90 ש"ח

גמול חינוך כיתה

378.51 ש"ח

545.27 ש"ח

הסכם מסגרת

161.05 ש"ח

גמול כפל תואר

397.43 ש"ח

סה"כ

4,722.07 ש"ח

5,997.91 ש"ח

 

אם כן , ניתן לראות כי מורה חדש הנכנס למערכת החינוך היום לפי הרפורמה בחינוך , מקבל סך של 1,275.84 ש"ח יותר בברוטו בתלוש השכר כלומר גידול בשכר בשיעור של כ- 27% .

אולם כפי שאנחנו יודעים זה לא ממש מדויק ובואו נמשיך לחקור :

שעות עבודה בבית ספר במתכונת הישנה לפני אופק חדש הוא 30 שעות שבועיות ו- 129.9 שעות לחודש מלא (לפי 4.33 שבועות בחודש) ולכן ברוטו לשעה יהיה  = 36.35 ₪ .

שעות העבודה (כולל שהייה) בבית הספר לפי אופק חדש הוא 36 שעות שבועיות ו- 155.88 שעות לחודש מלא (לפי 4.33 שבועות בחודש) ולכן ברוטו לשעה יהיה = 38.48 ₪ .

ולכן המסקנה עד כאן היא ששיעור הגידול בשכר ברוטו לשעה יהיה כ- 6% בלבד .

אבל האם פה זה נגמר ? לא עדיין לא , ובואו נמשיך לחקור :

כמה זמן משקיע מורה מחנך בממוצע בביתו לכל מה שקשור לבית הספר ולתלמידים .

על פי סקר מכון סמית מורה משקיע בממוצע מעבר לשעות העבודה הרגילות שלו בבית הספר עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית .(שלדעתי מוגזם והבעתי את דעתי האישית על זה במאמר נפרד) .

לצורך הדוגמא שלנו זה מגיע ל- 32.4 שעות לשבוע (27*1.2) ו- 140.3 שעות בחודש (32.4*4.33) למורה במתכונת הרגילה . ו- 31.2 שעות לשבוע (26*1.2) , 135.1 שעות בחודש (31.2*4.33) למורה לפי אופק חדש .

כלומר המורה נותן עוד 140.3 שעות כל חודש על המשרה הרגילה שלו במתכונת הרגילה ו- 135.10 שעות לפי אופק חדש . 

על פי הרפורמה בחינוך – אופק חדש יש למורה שבדוגמא שלנו בבית ספר יסודי 5 שעות שבועיות שהייה בבית הספר למטרות שונות שבעבר במתכונת הרגילה היה עושה אותם בביתו . זאת אומרת בחישוב חודשי זה 21.65 שעות (5*4.33) . יש כאלה שיבואו ויטענו כי באותם שעות שהייה שהיו במתכונת הישנה אין זמן לעשות כלום והכל נשאר לביצוע בבית. אז בשביל אלה המקטרגים אני אנטרל מסך שעות השהייה לפי אופק חדש את אותו יחס שעות שהייה כמו במתכונת הישנה, דהיינו ניטרול של 3.6 שעות בכל שבוע (0.1*36) .

אמרנו שהמורה משקיע שעות רבות בחודש בבית מעבר לשעות העבודה אז אם כך לפי הרפורמה בחינוך הוא צריך להשקיע עוד 129.04 שעות בחודש בבית מעבר ל- 36 השעות השבועיות על פי הרפורמה בחינוך – אופק חדש . הכיצד? שעות עבודה בבית שחישבנו לעיל על פי רפורמה הוא : 135.10  , פחות שעות שהייה נטו שמבצעים בבית הספר (5-3.6=1.4 שעות בשבוע , ו- 6.06 שעות בחודש) מגיעים ל- 129.04 שעות מעבר לשעות העבודה בבית הספר לפי אופק חדש .

אז בואו נעשה כעת את החשבון מחדש .

ברוטו

4,722.07 ש"ח

5,997.91 ש"ח

שעות חודשיות בפועל

129.9

155.88

שעות חודשיות נוספות בבית

140.30

129.04

סה"כ שעות

270.20

284.92

ברוטו לשעה

17.48 ש"ח

21.05 ש"ח

שיעור הגידול

 

20.40%

 

טוב , אז אם כך אנו מגיעים למסקנה שלמורה מתחיל וחדש במערכת החינוך בבית ספר יסודי עדיף לעבוד תחת הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה . השכר ברוטו לשעה המשולם לאותו מורה גבוה בכ- 20% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה . גם אם אותו מורה יעבוד יותר שעות בבית , המסקנה לא תשתנה והשכר ברוטו לשעה עדיין יעמוד בשיעור גבוה יותר על פי הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה .

בפוסט הבא נבדוק נתונים ונעשה השוואה אצל מורה חדש בחטיבה .

אשמח מאוד לתגובות של קוראים .

‫שכר עובדי הוראה – מאמר 9‬

בפוסט הקודם התחלתי בנושא סוציאליות לעובדי הוראה ומניתי בסוף המאמר 3 חלקים של סוגי סוציאליות . היום אכנס לנושא זה יותר לעומק ואתן פירוט מקיף ומובן בכל חלק וחלק .

קרן פנסיה

קרן פנסיה נועדה לצבירה של כספים לטובת תשלום קצבה חודשית בהגיע גיל הפרישה לפנסיה . לצערנו שכר עובדי ההוראה מורכב מסעיפים רבים ולא על כולם חלים מרכיבים פנסיוניים .

קיימות מספר קופות/קרנות פנסיה :

  • קרן פנסיה תקציבית – עובדי הוראה שמשרתם גבוהה משליש משרה ואשר נכנסו לעבוד בשירות המדינה כלומר משרד החינוך לפני שנת הלימודים תשס"ג , זכאים להיות במסגרת פנסיה תקציבית אשר כולה ממומנת מכספי המדינה למעט דמי ניהול בשיעור של 2% המנוכים מהעובד . כלומר אין הפרשות של העובד חוץ מדמי הניהול . פנסיה תקציבית מבטחת את העובד בשיעור של עד 100% משרה ורק לגבי המרכיבים הפנסיוניים שבשכר.
  • קרן פנסיה צוברת –  כל עובד הוראה שנכנס לשירות המדינה לאחר שנת הלימודים תשס"ג מצורף לקרן פנסיה צוברת . גם כאן העובד מבוטח בשיעור של עד 100% משרה ורק לגבי המרכיבים הפנסיוניים שבשכר .

          בקרן פנסיה צוברת קיימת חלוקה בין :

  1.  צוברת ותיקה – כגון : קופת מבטחים  ומקפת . שיעור הניכוי מהעובד עומד על 7% ושיעור המעביד על 7.5% .
  2. צוברת חדשה – כגון קופת פנסיה גלעד ,מבטחים החדשה ועוד , על פי בחירת העובד . שיעור הניכוי מהעובד עומד על 5.5% ושיעור המעביד על 6% ועוד 6% לפיצויים .
  • קופת דפנה – עובדי הוראה ששיעור משרתם גבוהה מ- 100% נוצרת בגינם קופת דפנה על החלק שעולה מעל 100% . קופת דפנה יכולה להיווצר גם לעובדי הוראה אשר נמצאים במסגרת של פנסיה תקציבית (שהרי אמרנו שפנסיה תקציבית היא עד 100% משרה) . קופת דפנה היא קופת גמל לכל דבר ועניין .
  • קופת גמל גל – קופת גמל גל בשונה משאר קרנות הפנסיה שמניתי לעיל , לא מבטחת על מרכיבים פנסיוניים אלא על סעיפים בשכר המתייחסים להחזרי הוצאות וגמולים שאינם פנסיוניים כגון קצובת טלפון , גמול ריכוז מקצוע ועוד. שיעור הניכוי מהעובד הוא בשיעור של 5% ואצל המעביד בשיעור דומה .

 

כשאנו שואלים חבר, איזו פנסיה תהיה לו, לרוב אנו מקבלים תשובה שיהיה לו 70% פנסיה . אמנם לא תמיד אותו אחד מבין מה הוא אמר אבל בכל זאת התשובה באופן כללי נכונה . שהרי עובד הוראה מפריש 2% לפנסיה ממשכורתו בכל שנה כך שכעבור 35 שנים הוא מגיע למקסימום הפנסיה האפשרית דהיינו 70% . אין אפשרות ליותר מזה .

אם נמשיך ונשאל את אותו חבר, מה יהיה גובה הפנסיה שלו אז או שהוא לא ידע בכלל את התשובה או שהוא ידע באופן חלקי בלבד . שיעורי הפנסיה חשובים אבל יותר חשוב גם הסכומים בש"ח בפועל .

עובדי הוראה צריכים לדעת כי לא כל הסעיפים בתלוש השכר הינם רכיבים פנסיוניים (רובם אבל לא כולם) ולא מהברוטו שאתה רואה בתלוש היום ייגזר גובה הפנסיה .

לכן , יש חשיבות כבר היום לדעת כמה פנסיה אתה אמור לקבל לאחר הפרישה בהתקיים כמה הנחות ואז גם נדע איך להיערך לתקופה שלאחר הפרישה . במידה ויש צורך להגדלת ההפרשות היום על מנת לקבל יותר בעתיד אז כדאי שנדע זאת היום ונערך לכך בהתאם .

לדוגמא :

מורה בכיר בתפקיד מחנך ובדרגת תואר ראשון עם 30 שנות וותק ובהיקף 150% משרה מבוטח בקרן פנסיה צוברת חדשה . להלן החישוב :

 

רכיב

 

סה"כ ברוטו

לפי 100% משרה

מעל 100% משרה

שכר משולב כולל וותק

5,969.57*150%

8,954.36

5,969.57

2,984.79

גמול חינוך כיתה

10% לפי 100% משרה

629.35

629.35

גמול כפל תואר

10.5%

968.41

645.61

322.80

גמול השתלמות

5 גמולים = 6%

553.38

368.92

184.46

קצובת הבראה

13*355

4,615.00

4,615.00

הסכם 3%

3%

268.63

179.09

89.54

תגבור הוראה

144.82

217.23

144.82

72.41

הסכם מסגרת

161.05

241.58

161.05

80.53

גמול ריכוז מקצוע

5%

307.43

307.43

סה"כ שכר ברוטו

 

16,755.37

13,020.84

3,734.53

ניכוי קופת פנסיה

5.5%

 

699.24

 

ניכוי קופת דפנה

5%

 

 

186.73

ניכוי קופת גל

5%

 

15.37

 

 סיכום :

  • עד 100% משרה ההפרשה הייתה לקופת פנסיה ולא כללה את גמול ריכוז מקצוע כיון שזה לא רכיב לפנסיה .
  • מעל 100% משרה ההפרשה בגינה לקופת דפנה , ובגין ריכוז מקצוע לקופת גל .
  • סכום הפנסיה יחושב על פי הפרמטרים הבאים :
  1. הרכיבים לפנסיה בלבד – בדוגמא לעיל סך הרכיבים הנם 12,713.41 ₪ עד 100% משרה . סכומים שהופרשו בגין ההפרש מעל 100% משרה ישולמו במלואם לעובד ההוראה מיד עם צאתו לפנסיה ולא חודש בחודשו כמו פנסיה .
  2. וותק בקופה (עד 35 שנים) – ככל שקרוב יותר ל-35 שנים כך הסיכוי לקבל 70% מרכיבים לפנסיה גבוהים .
  3. נוסחת החישוב בקרן הפנסיה – לפי 3 שנים אחרונות או שיטת ממוצעים . לא אמור להשפיע באופן מהותי על גובה הפנסיה .

המסקנה בדוגמא לעיל היא שלמרות שעובד ההוראה היה משתכר בסך של 16,755.37 ₪ ברוטו לחודש , הפנסיה שלו תעמוד עם הגיעו לגיל פרישה על לא יותר מ- 7,628 ₪ ברוטו לחודש מקסימום . שזה בשיעור של 46% מהברוטו שלו בפועל . ( יכול להיות פחות מזה בכמה מאות שקלים , הכל לפי אופן החישוב בקרן הפנסיה .)

אשמח לתגובות קוראים

‫שכר עובדי הוראה – מאמר 8‬

הבטחתי בפוסט הקודם כי אכנס בפוסט זה לכל נושא הזכויות הסוציאליות לעובדי הוראה אולם לפני כן אתן סקירה קצרה על חישוב שכר לשעה של מורים ממלאי מקום וזאת בעקבות כמה פניות של מורים אלי.

מילוי מקום

למורים רבים יוצא למלא מקום במהלך חודש עבודה לפחות פעם אחת . ולרוב הם מקבלים את תוספת לשכר בגין מילוי המקום המחושב לפי ערך שעה של מילוי מקום כפול שעות מילוי מקום בפועל. לרוב המורים אין מושג כלל כיצד חושב ערך שעה של מילוי מקום .
על מנת לחשב ערך שעה של מילוי מקום יש להבדיל קודם כל בסטטוס של עובד ההוראה . האם הוא מורה המשמש כחלק מצוות בית הספר או במילים אחרות מורה עם תקן או הוא רק מורה מחליף שלא נחשב כחלק מצוות בית הספר או במילים אחרות מורה ללא תקן . הכוונה במילוי מקום כאן היא למורים ממלאי מקום אשר ממלאים מקום עד 51 יום ברציפות . (מעל 51 יום ברציפות יש גם תוספת קיץ אולם דבר זה הוא לא שכיח ולפיכך גם לא ממש אכנס לזה . מי שירצה יכול לשאול אותי באופן אינדיוידואלי .)
1. מורה עם תקן
חישוב ערך לשעת מילוי מקום יעשה על פי דרגתו וותקו של אותו עובד הוראה ועם תוספת של רוב הסעיפים שהוא מקבל בשכרו הרגיל . סכום זה מחולק למספר שעות הבסיס של אותו מורה כפול 4 . לדוגמא : מורה בבית ספר יסודי – שעות בסיס 30 שעות * כפול 4 = 120 שעות. התוצאה המתקבלת הוא ערך שעת מילוי מקום למורה עם תקן .
לדוגמא : מורה מחנך בבית ספר יסודי עם שכר משולב כולל וותק וייתר הסעיפים בשכר ברוטו המגיע לסך של כ- 6,000 ₪ (שכר סביר ושכיח). מחולק ב- 120 שעות (30*4) והתוצאה היא = 50 ₪ לשעת מילוי מקום .
2. מורה ללא תקן
חישוב ערך לשעת מילוי מקום למורה ללא תקן הוא שונה מעט. כאן מתייחסים בבסיס השכר לבסיס שכר של מורה בדרגת בכיר עם 3 שנות וותק + תגבור הוראה + תוספת קיץ למרות שיכול להיות מצב שהמורה הוא עם תואר שני . בסיס שכר של מורה בכיר בשנת תש"ע עומד על סך של 3,126.34 ₪ .
לדוגמא : מורה עם תואר שני ועם 4 שנות וותק ולא נחשב חלק מצוות בית הספר – ללא תקן , אשר ממלא מקום בבית ספר יסודי . חישוב ערך שעת מילוי מקום תהיה כדלקמן :
בסיס מורה בכיר עם 3 שנות וותק = 3,126.34 ₪ , תגבור הוראה = 144.82 ₪ , סה"כ = 3,271.16 ₪ .
3,271.16 / 120 = 27.26 ₪ לשעה . ובתוספת קיץ של 20% זה יהיה שווה ל- 32.71 ₪ לשעת מילוי מקום .

תנאים סוציאליים

באופן כללי מאוד את התנאים הסוציאליים אצל עובדי הוראה ניתן לחלק ל- 3 חלקים .
1. קרן פנסיה
2. קרן השתלמות
3. קופת גמל
קרן פנסיה – נועדה לצבירה של כספים לטובת תשלום קצבה חודשית ביציאה לפנסיה . לצערנו שכרם של עובדי הוראה הוא לא סעיף אחד כגון "שכר יסוד" אלא הוא מחולק לסעיפים רבים . בגין חלק מהסעיפים מפרישים לפנסיה ובגין חלק אחר לא מפרישים או מפרישים חלקית וכו' . קיימות מספר קופות פנסיה : הכי מוכרת היא הפנסיה התקציבית והיא בעצם ממומנת על ידי תקציב המדינה . ישנה גם פנסיה צוברת וזו יכולה להיות "מבטחים" , "גלעד" , "דפנה" וכד' .
קרן השתלמות – נועד לצבירה של כספים לטובת שנת שבתון לעובד הוראה ומשם העובד מקבל את "שכרו" כשהוא נמצא בשנת שבתון .
קופת גמל – נועד לצבירת כספים על סעיפים בשכר אשר אינם פנסיוניים כגון : החזרי הוצאות וכו' .
בפוסט הבא אפרט כל אחד ואחד מהתנאים הסוציאליים .

‫שכר עובדי הוראה – מאמר 7‬

בפוסט הקודם כתבתי בנושא חופשת מחלה . היום נראה את אופן החישוב של פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו במהלך שנות העבודה .

פיצוי (תשלום) בגין ימי מחלה שלא נוצלו במלואם

המקרה השכיח ביותר לקבלת פיצוי ימי מחלה שלא נוצלו הוא לעובדים אשר פורשים לגמלאות וגילם מעל גיל 55 . (קיימים כמובן מיקרים נוספים שבהם ניתן לקבל את הפיצוי אולם הם לא שכיחים ולכן לא ארחיב את הדיבור לגביהם . )

הפיצוי יינתן על פי יתרה לא מנוצלת של ימי מחלה במהלך כל שנות העבודה כדלהלן :

ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 0 – ל – 36% נותן 8 ימים לכל 30 ימי מחלה .
ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 36% – ל – 65% נותן 6 ימים לכל 30 ימי מחלה.
ימי מחלה לא מנוצלים בשיעור שבין 65% – ל – 100% לא נותן כלום.

שלבי החישוב :
1. סיכום ימי המחלה המגיעים על פי חוק לכל שנות העבודה .
2. סיכום ימי המחלה שנוצלו במהלך כל שנות העבודה .
3. חישוב ימי המחלה הלא מנוצלים ושיעורם .
4. חישוב : ימי מחלה לא מנוצלים חלקי 30 כפול 6 או 8 (תלוי בשיעור הניצול בפועל – ראה לעיל) . כך מקבלים את מספר ימי השכר המגיעים לעובד = A .
5. חישוב : משכורתו האחרונה ברוטו של העובד חלקי 25 יום = B.
6. חישוב : A * B = סה"כ פיצוי מגיע בגין ימי מחלה שלא נוצלו .
לדוגמא :
מורה בכיר שכר ברוטו עם כל הרכיבים השונים 6,500 ש"ח , ותק מלא לפרישה לגמלאות , 100% משרה .
ימי מחלה מגיעים ומנוצלים (בהתאמה) = 900 ו – 250 ימים .
להלן החישוב בהתאם לשלבים לעיל :
1. 900 ימים .
2. 250 ימים .
3. 900 – 250 = 650 ימים . 650/900 = 72.22% . על פי הטבלה לעיל הוא נופל לזכאות של 8 ימי פיצוי : 100% – 72.22% = 27.78% ניצול בפועל .
4. 650 / 30 = 21.67 * 8 = 173.33 ימי שכר מגיעים לעובד = A .
5. 6,500 ₪ / 25 = 260 ₪ ליום = B .
6. 260 ₪ * 173.33 ימי שכר = 45,065.80 ₪ ברוטו לתשלום בגין פיצוי ימי מחלה .

כפי שניתן לראות על פי הדוגמא שלקחתי שכר ברוטו יחסית נמוך וימי מחלה מנוצלים מאוד סבירות ואולי אף גבוהות ולמרות זאת הפיצוי הגיע לסכום מאוד משמעותי (לפחות לי). אני מניח שעובד שעומד לפני פרישה לגמלאות לא היה מתנגד לקבל סכום כזה בנוסף ליתר הזכויות המגיעות לו .

מה קורה ששיעור המשרה הוא גבוה יותר ??

בשיעור משרה גבוה יותר מבצעים 2 חישובים :
חישוב ראשון לפי השלבים לעיל לשיעור משרה 100% ולכל מרכיבי השכר .
חישוב שני לפי השלבים לעיל ליתר שיעור המשרה מעל 100% ורק למרכיבי שכר מסוימים אשר ניתנים גם למשרה שהיא מעל 100% . לדוגמא מרכיב שכר – "גמול חינוך כיתה" לא יובא בחשבון כיון שהוא ניתן 100% גם למחנך שהוא בשיעור משרה קטן יותר .

כמה הערות לסיום הנושא :
1. ניתן (ואף רצוי) לגרור ימי מחלה ממעביד למעביד בהתקיים מספר קריטריונים (כתבתי במאמר הקודם) .
2. הפיצוי יינתן על ידי המעביד האחרון שהעובד מועסק בו .
3. הפיצוי יינתן לפי משכורתו האחרונה של העובד ערב הפרישה לגמלאות .
4. השאלה שבטח כולם שואלים היא : כמה ימים כבר ניצלתי , כמה ימים נותרו לי, כמה ימים הגיעו לי היום ובעבר ועוד ועוד . אז ככה , ב – 1 לפברואר 2009 נכנס לתוקפו התיקון לחוק הגנת השכר המדבר על כל נושא רמת פירוט זכויות העובד בתלושי השכר . לצערי החוק עד היום לא מיושם כראוי וכפי שראיתי לאחרונה לא מעט ,הוא לא מיושם גם לעובדי הוראה שמועסקים על ידי משרד החינוך. לכן אני ממליץ לכולם עוד היום לגשת למשרד החינוך או לבעלות המעסיקה אתכם ולדרוש את יישום החוק בכלל ולגבי חופשת מחלה בפרט. כפי שראיתם הסכומים יכולים להיות מאוד מהותיים ולכן למה לוותר על זה??? זה שלכם ומגיע לכם את זה כדין!!

בפוסט הבא אפתח בכל נושא הזכויות הסוציאליות לעובדי הוראה.