ארכיון תגיות: חינוך

בחירות 2009: השוואת מצעי מפלגות – מערכת החינוך

(פורסם במקור באתר "עבודה שחורה" )

לקראת הבחירות מגישה לכם מערכת “עבודה שחורה” פרויקט השוואת מצעים. השוואת מצעי החינוך הינו סנונית ראשונה. אתם מוזמנים לבחון את מצעי החינוך השונים ולשפוט גם לאור פעילותן החינוכית של המפלגות בעבר

ערכה והפיקה: גליה, צוות חינוך.

בליכוד מבטיחים להחזיר את ילדי ישראל תוך 10 שנים לעשירייה הפותחת בעולם בדירוג המבחנים הבינלאומיים.
בקדימה מתמקדים בהפעלת יום חינוך ארוך שישחררו מספר רב של הורים לצאת לעבודה במשרות מלאות ויגדיל את הכנסתם.
מצע העבודה פועל להגדלת תקציב החינוך, ליבה חינוכית, וחיזוק החינוך הדמוקרטי וההומניסטי המושתת על ערך האדם וכבודו בכל תחומי החיים.

מה מבטיחים מצעי המפלגות השונות בנושא החינוך, כיצד יהפכו המטרות לעשייה ממשית? קראו ושפטו בעצמכם.

להמשיך לקרוא

לאיזו מפלגה צריכים המורים להצביע?

הפוסט שלפניכם הוא מאמר פוליטי עם שני מסרים: הראשון הוא להפציר בכם לצאת מהבית ולהשפיע פוליטית. והשני הוא להציג בפניכם את המפלגה החדשה: "התנועה הירוקה-מימד" (אליה אני מצביע בבחירות הקרובות לכנסת)

למה לנסות להשפיע פוליטית ? כי:

 

  • שביתה לא משפרות את המצב. חקיקה כן!
  • המורים צריכים ייצוג ותמיכה בכנסת – כרגע, כפי שנוכחנו לדעת, אין לכם!
  • תהיו מחנכים, תעודדו את היחידים שבסביבתכם לצאת מהבית ולהצביע – “זה ההבדל בין המנהיג לבין המחנך: הראשון מבקש לשנות את היחיד בשנותו את הכלל, השני- לשנות את הכלל בשנותו את היחיד”(יוחנן טברסקי)
  • עכשיו, בצל המלחמה בעזה, כולם קוראים לשינוי הביטחון. אך ביטחון (וחברה) לא נסמכים רק על כלי נשק, אלא גם על אזרחים (וחיילים) שטופחו עם השכלה רחבה ואיכותית. זו הדרך היחידה ליציבות וביטחון בחברה הישראלית (גם ביטחון צבאי, וגם ביטחון חברתי וכלכלי).

מסיבות אלו (ועוד) אני קורא לכם להיות מעורבים פוליטית בבחירות הבאות עלינו לטובה. ואם אתם רוצים רעיון למפלגה ששווה את הקול שלנו, אני מציג בפניכם את התנועה הירוקה – מימד (אשר זכתה בקול שלי לבחירות הקרובות).

אודות התנועה הירוקה מימד:

ביום ראשון הקרוב (18.1.09) יקיימו התנועה הירוקה ממד, כנס פעילים לקראת הבחירות. בעמוד האירוע שבפייסבוק (הנה לינק), כבר נרשמו מאות פעילים המתכננים להגיע, ואני ביניהם. פירטתי את המניעים לתמיכה שלי בתנועה בבלוג שלי: טל גלילי.

אבל בשביל טעימה ראשונה, אני מעודד אתכם לצפות בכ-4 דקות של הרב מלכיאור על החינוך ועוני בישראל (אשר קורא, בין השאר, להכפלת שכר המורים):

 

מעוניינים לדעת עוד, הנה רשימת קישורים להנאתכם:

האם חוק לימודי חובה אוסר על התלמידים לשבות ? // באדיבות ישראל פנחס, מזכיר ארגון ההורים הארצי

בתגובה להשבתת הלימודים על ידי מועצת התלמידים הארצית הודיע מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב:

"לתלמידים יש את הזכות לשבות, אך חוק חינוך חובה אוסר על השבתת הלימודים".

תגובת עו"ד אורי קידר, ממשרד עו"ד כבירי-נבו-קידר, ב"כ "ארגון הורים ארצי":

"חוק לימודי חובה לא אוסר על השבתת הלימודים. החוק קובע את אחריותם של ההורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ולא קובע חובה של הילדים ללכת לבית הספר.
משרד החינוך צריך להפנים שהחינוך הוא זכות של הילדים וכנגדה עומדת חובת משרד החינוך לספק את החינוך. אין למשרד זכות לכפות חינוך על הילדים"

עו"ד קרן רז מורג מוסיפה:

להמשיך לקרוא

ערבות הדדית ומרי אזרחי // ד"ר אורי אמיתי

(המאמר פורסם בבלוג "יהודית, דמוקרטית, ישירה")

באיחור אלגנטי של כמה וכמה שבועות החלה שביתת המרצים לגייס לטובתה את הכלי הבסיסי של אמנות השביתה: ההפגנה. (דיווחים בתקשורת כאן וכאן.)  זה היה מחזה מאלף. כמה עשׂרות מרצות ומרצים (מתוך סגל המונה כ-500) ישבו נבוכים, הניפו שלטים, ובאופן כללי נשמעו להוראות… הסטודנטים. נציגי האגודה, יחד עם קבוצות של סטודנטים בלתי-מאוגדים (ויצויינו לטוב פעילי ”צדק חברתי”) משלו בארוע ביד רמה, נהלו את הקשר עם התקשורת, הפיצו שלטים, צעקו ססמאות לתוך מגאפונים, וחלקו בקבוקי מים למפגינים הצמאים. בשלב מסויים הגיעה משלחת גדולה של למעלה ממאה מורות ומורים מכל רחבי הצפון, ויחד צעדנו לאורך הכביש המוביל מעוספיה לחיפה, ואפילו חסמנו את צומת דניה לזמן מה. היה נחמד.

ובו בעת מהפכני וחסר תקדים!

לא זכור לי ארוע בו הפגינו יחדיו מורות ומורים, סטודנטים ותלמידות תיכון, סגל בכיר וסגל זוטר – למען מטרה משותפת. למעשׂה, ההכרה בכך שיש מטרה משותפת היא מהפכנית כשלעצמה. יכול להיות שמדובר בפריצת דרך, בניסוי ראשוני לאחד שורות אל מול מדיניות ”הפרט ומשול“ של הימין הקיצוני.

להמשיך לקרוא

ערבות הדדית ומרי אזרחי // ד"ר אורי אמיתי

(המאמר פורסם בבלוג "יהודית, דמוקרטית, ישירה")

באיחור אלגנטי של כמה וכמה שבועות החלה שביתת המרצים לגייס לטובתה את הכלי הבסיסי של אמנות השביתה: ההפגנה. (דיווחים בתקשורת כאן וכאן.)  זה היה מחזה מאלף. כמה עשׂרות מרצות ומרצים (מתוך סגל המונה כ-500) ישבו נבוכים, הניפו שלטים, ובאופן כללי נשמעו להוראות… הסטודנטים. נציגי האגודה, יחד עם קבוצות של סטודנטים בלתי-מאוגדים (ויצויינו לטוב פעילי ”צדק חברתי”) משלו בארוע ביד רמה, נהלו את הקשר עם התקשורת, הפיצו שלטים, צעקו ססמאות לתוך מגאפונים, וחלקו בקבוקי מים למפגינים הצמאים. בשלב מסויים הגיעה משלחת גדולה של למעלה ממאה מורות ומורים מכל רחבי הצפון, ויחד צעדנו לאורך הכביש המוביל מעוספיה לחיפה, ואפילו חסמנו את צומת דניה לזמן מה. היה נחמד.

ובו בעת מהפכני וחסר תקדים!

לא זכור לי ארוע בו הפגינו יחדיו מורות ומורים, סטודנטים ותלמידות תיכון, סגל בכיר וסגל זוטר – למען מטרה משותפת. למעשׂה, ההכרה בכך שיש מטרה משותפת היא מהפכנית כשלעצמה. יכול להיות שמדובר בפריצת דרך, בניסוי ראשוני לאחד שורות אל מול מדיניות ”הפרט ומשול“ של הימין הקיצוני.

להמשיך לקרוא