ארכיון תגיות: הרפורמה בחינוך

‫פעילות בית ספרית באופק חדש‬

פעילות בית ספרית

עד היום במתכונת הישנה שלפני הרפורמה עובדי הוראה "לא קבלו" שכר כלל בגין פעילות בית ספרית לאחר שעות העבודה בבית הספר . או בעצם כן קבלו אם נשקלל את אותם שעות בתוך שעות העבודה בבית הספר . בשקלול כזה ערך לשעה ברוטו רק יורד .

כזכור , סקר מכון סמית קובע כי מורה בישראל מקדיש עוד 1.2 שעות נוספות מחוץ לכותלי בית הספר על כל שעה פרונטלית . כמובן ששעות נוספות אלו כוללות בין היתר גם פעילות בית ספרית כגון : אסיפות הורים פרטניות , כלליות , מסיבות כיתתיות , בית סיפריות וכד' . לדוגמא בבית ספר מתקיים פעם במחצית אסיפת הורים פרטנית בהיקף של כ- 6 ובחישוב שנתי זה כ-12 שעות ואני לא מדבר על ההכנה לפני אסיפת ההורים . כמו כן יש לפחות פעם בשנה אסיפת הורים כללית , לרוב בתחילת שנה , בהיקף של 2 שעות לפחות . מסיבות כיתתיות , סוף שנתיות ועוד . אני מעריך שהיקף שעות אלו מגיע לכ- 3-4 שעות בממוצע בחודש ללא כל תשלום נוסף בגין שעות אלו .

הרפורמה בחינוך – אופק חדש בא לתקן את עוול זה .

עובד הוראה המועסק על פי תנאי הרפורמה יהיה זכאי לתשלום עבור ביצוע פעילות בית ספרית בשיעור של 125% מערך שעה רגילה , כמובן לא יותר מ-18 שעות פעילות בכל מחצית שנת לימודים .שזה בעצם כל השעות (להערכתי) המוקדשות לפעילויות מעין אלו בממוצע לחודש. יש לציין כי גם אם עובד ההוראה ביצע את הפעילות ביום החופשי שלו , הוא יהיה זכאי לתשלום בגין פעילות זו . אם הפעילות מבוצעת בשעת שהייה של עובד ההוראה ,אז יהיה זכאי לתוספת של 25% בלבד  . על תשלומים אלו יופרשו סוציאליות לקופת גמל כגון קופת גמל "גל" בשיעורים של 5% עובד ו-5% מעביד .

ההטבה ביחס למתכונת הישנה היא כמובן לא 25% אלא כל ה- 125% כיון שלפני כן לא שולם כלום בגין שעות אלו .

לדוגמא : עובד הוראה בתנאי הרפורמה בשיעור משרה 100% המקבל שכר בגובה של  כ- 8,500 ₪ ברוטו , יקבל על שעות אלה תוספת של עד 1,227 ₪ במחצית או עד 245 ₪ ברוטו תוספת בחודש . יש להתייחס לסכום זה כהטבה ביחס למתכונת הישנה .

‫שעות שהייה וחינוך‬

לאחר שקבלתי תגובות רבות על חלק מהמאמרים שלי בנושא אופק חדש אני רוצה לחדד קצת 2 נקודות חשובות .

שעות שהייה

באופן כללי לפי נוהג מקובל בבתי הספר , רשאי מנהל בית הספר לקבוע במערכת השיעורים של מורה 3 "חלונות" או "דלת" ושני "חלונות" למשרה מלאה דהיינו 100% משרה או באופן יחסי –  למשרה חלקית . יש לציין כי דין מורה אם הוא כדין משרה מלאה לעניין "חלונות" ו"דלתות" .

יוצא מכאן כי כל מורה מקבל לפחות 2 שעות שהייה (2 חלונות) ללא שכר בצידה. לדוגמא מורה מקצועי בבית ספר יסודי עם משרה של 27 שעות שבועיות בעצם נמצא בפועל בין כתלי בית הספר 29 שעות שבועיות (27+2) למרות שמשרתו נחשבת 27 שעות שבועיות דהיינו 90% משרה (27/30) .כלומר הוא "עובד" עוד 2 שעות בכל שבוע ללא קבלת תמורה בצידה . בחישוב חודשי זה מגיע ל- 8.66 שעות (2*4.33) .

בשעות אלו רשאי מנהל בית הספר לקבוע ישיבות צוות וכד' דבר שבפועל קורה ברוב בתי הספר. לעיתים אף מנהל בית הספר קובע שעות אלו בסוף יום וזה מונע מהמורה לצאת הביתה מוקדם יותר.

במסגרת הרפורמה בחינוך – אופק חדש  באו יוזמי הרפורמה וקבעו שעות שהייה כחלק משעות העבודה בין כתלי בית הספר . יוצא מכאן כי בחלק משעות שהייה אלו יכולים מנהלי בתי הספר לקבוע בהם ישיבות צוות וכד' והמורים יזכו בגינם בשכר לכל דבר ועניין .

סיכומו של דבר הוא שיש לקחת בחשבון בחישוב שעות העבודה של מורה במסגרת המתכונת הישנה גם את אותם שעות שהייה שהמורה "מבלה" בין כתלי בית הספר ללא קבלת שום תמורה בגינה .

שעות חינוך

בגני ילדים , בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים כל מורה מחנך כיתה זכאי לקבל 3 שעות חינוך בנוסף לתקן השעות הקבוע במערכת השיעורים של אותה כיתה .יש לציין גם כי דין שעות חינוך כדין יתר שעות התקן של בית הספר .

שעות אלו מתווספות לשעות תקן רגילות של אותו מחנך ואז גם שיעור משרתו עולה בהתאם . לדוגמא מורה מחנך בבית ספר יסודי עם 24 שעות תקן עם תוספת של 3 שעות חינוך מגיע ל-27 שעות ושיעור משרה של 90% (27/30) . יוצא מכאן ששעות אלו הן כמו הטבה למורה . האם שעות אלו הם באמת הטבה???? לעניות דעתי לא ממש ,כיון שבסופו של דבר שעות אלו ניתנו על מנת לבצע מטלות שונות של "חינוך" הכיתה מהבית. למשל שיחות עם הורים , כתיבת הערכות לתלמיד מסוים וכדומה. בסופו של דבר המורה עובד בשעות חינוך אלה והם לא ממש הטבה לשכר ללא שום עשייה בצידה. לפיכך לעניות דעתי יש לקחת בחשבון גם שעות אלו כעבודה לכל דבר ועניין .

במסגרת אופק חדש אין התייחסות כלל לשעות חינוך למורה מחנך אלא לגמול חינוך בלבד .

יבואו המקטרגים ויטענו כי זו הרעה כיון שאותה הטבה בוטלה. לעניות דעתי אם שעות אלו היו באמת הטבה ללא שום עשייה , היה אפשר לבוא ולטעון טענה זו . אולם סוף סוף יש עבודת חינוך בשעות אלו שלא במסגרת בית הספר ולכן יש להתחשב בהם כשעות עבודה בבית . בסיכומו של דבר לעניות דעתי אין שינוי לטובה או לרעה בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש בנושא שעות החינוך .

‫הרפורמה בחינוך – כללי‬

במסגרת השוטטות שלי באינטרנט נתקלתי ממש במקרה בבלוג של דר' אריה קיזל , מרצה במכללת האקדמית – אורנים ומלמד בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה .הוא מתייחס בבלוג שלו לנושאים רבים בחינוך ובין היתר גם לכל נושא הרפורמה בחינוך. בכל נושא הרפורמה בחינוך – אופק חדש הוא מעלה מספר נקודות שבהם הוא לא רואה כי היתה ממש רפורמה בדברים עיקריים כמו שיפור תהליכי למידה בבית הספר , שיפור הקשר בין מורה לתלמיד בחינוך. אולם הוא מסכים כי לפחות בנושא אחד ישנה רפורמה וזה בכל נושא שכר עובדי ההוראה.אני מצטט כאן ממאמרו שפורסם אצלו בבלוג :

"מקום המפגש בין שני גופים אלה היה ונותר אחד: שיפור תנאי השכר המשפילים של מורי ישראל, במיוחד בשלבים ההתחלתיים של עבודתם. שיפור זה הוא עד עתה ההישג היחיד ב'רפורמה' ולפיכך ראוי שמורי ישראל יודו ליוסי וסרמן על מאבק מקצועי ראוי, ראשון מסוגו, להטבת תנאיהם ולא בשני אחוזים לשנה אלא באופן משמעותי. במיוחד ראויה תודת המורים החדשים למזכיר הסתדרות המורים."

אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.

‫הרפורמה בחינוך – מאמר 4‬

במאמרים הקודמים כתבתי בנוגע לעובדים חדשים הנכנסים לעבוד במערכת החינוך ובמסגרת הרפורמה החדשה אופק חדש .ראינו כי לעובד חדש זה יכול להיות משתלם לעבוד במסגרת אופק חדש כאשר השכר ברוטו לשעה גבוה בשיעור של עד 20% מאשר למצב שלפני אופק חדש .

לפני שאתחיל את נושא המאמר הנוכחי  , רק אומר באופן כללי כי ביצעתי חישוב מחודש על פי סקר מכון סמיתלגבי שעות העובדה הנוספות מעבר לשעות עבודה בבית הספר וכן על פי הנוסחה של אופן חישוב ערך שעה אשר מופיע בהסכם של אופק חדש ולמרות זאת אופק חדש משתלם יותר והשכר ברוטו לשעה גבוה יותר בכ-20% לעומת המצב שלפני אופק חדש . את החישוב המחודש/מתוקן ניתן לראות באותם מאמרים של הרפורמה בחינוך מאמרים 1+2 .

היום אני רוצה לבדוק מה קורה אצל מורה ותיק במערכת ו"נאלץ" להמשיך במסגרת אופק חדש .

כמו בפעמים הקודמות אתחיל עם דוגמא ותוך כדי גם ננתח אותה .

לצורך הדוגמא : מחנך כיתה המועסק בבית ספר יסודי במשרה מלאה 100% (ע"פ המתכונת הישנה) , בעל תואר ראשון ותעודת הוראה , 2 גמולי השתלמות ועם ניסיון בהוראה של 12 שנים וכן וותק צבאי – 3 שנים .

סעיף

מתכונת ישנה – שכר חודש מרץ

שכר לצורך המרה

 

שעות עבודה שבועיות בבית הספר

30

 

שכר משולב כולל וותק

4,659.45 ש"ח

4,659.45 ש"ח

תוספת תגבור הוראה

144.82 ש"ח

144.82 ש"ח

תוספת 2001

139.78 ש"ח

139.78 ש"ח

תוספת 2008

138.22 ש"ח

138.22 ש"ח

גמול חינוך כיתה

507.82 ש"ח

הסכם מסגרת

161.05 ש"ח

161.05 ש"ח

גמול כפל תואר

533.64 ש"ח

533.64 ש"ח

גמולי השתלמות

121.97 ש"ח

121.97 ש"ח

סה"כ

6,406.72 ש"ח

5,898.90 ש"ח

 

לאחר שמבודדים את כל רכיבי השכר של חודש מרץ של השנה שקדמה לשנה שבה אמור המורה לעבור לרפורמה מכפילים את התוצאה במכפלה שמתאימה לאותו מורה ובמקרה שלנו מורה מחנך = 20% .

כלומר : 5,898.90 ₪ * 120% = 7,078.68 ₪ ברוטו השכר החדש בשנה הראשונה לרפורמה . כעת רק נותר לבדוק היכן שכר זה משובץ בטבלת השכר להמרה למורים קיימים (תואר ראשון) . בודקים בשורה של 16 שנות וותק (12+3+השנה הנוכחית) ובודקים מה המספר הכי קרוב לסכום שיצא לנו . במקרה שלנו 7,087.60 ₪ הכי קרוב לברוטו שיצא לנו ונמצא בטבלת השכר בדרגה 2 .

כעת נראה את השעות עבודה בפועל לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה .

 

סה"כ ש"ש

מתוכם שעות פרונטליות

שעות עבודה נוספות שבועיות (*)

לפני אופק חדש

30

27

32.40

אופק חדש

36

26

31.20

(*) על פי מסקנת סקר מכון עמית (שהוזכר לעיל) מורה עובד בבית עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית שבכיתה .

לפני הרפורמה סה"כ שעות חודשיות עבודה בפועל = (30 + 32.40) * 4.33 = 270.20 שעות .

אחרי הרפורמה סה"כ שעות חודשיות עבודה בפועל = (36+(31.20-5))*4.33 = 269.33 שעות . (אציין כי כאן נטרלתי את 5 שעות השהייה משעות העבודה הנוספות .

כעת נעשה את החישוב לשעה ברוטו :

 

מתכונת ישנה

אופק חדש

ברוטו

6,406.72 ש"ח

7,786.55 ₪ (כולל גמול חינוך כיתה)

סה"כ שעות

270.20

269.33

ברוטו לשעה

23.72 ש"ח

28.91 ש"ח

שיעור הגידול

 

21.88%

טוב , אז אם כך אנו מגיעים לתוצאה שלמורה מחנך ותיק (במקרה שלנו 12 שנות וותק בהוראה ) במערכת החינוך בבית ספר יסודי עדיף לעבוד תחת הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה . השכר ברוטו לשעה המשולם לאותה מורה גבוה בכ- 22% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה . גם אם אותו מורה יעבוד יותר שעות בבית , התוצאה לא תשתנה והשכר ברוטו לשעה עדיין יעמוד בשיעור גבוה יותר על פי הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה .

אדגיש כאן כמה נקודות חשובות :

  1. מסקנת סקר מכון סמית היא שעובד הוראה עובד בבית ומחוצה לו עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית . אני באופן חולק על המסקנה הזו וחושב שכמות השעות ממש מוגזמת עד כדי אי כדאיות עיסוק במקצוע ההוראה בכלל .
  2. השכר שנלקח להמרה הוא השכר של חודש מרץ בשנה הקודמת לשנה שנכנס העובד לרפורמה .
  3. אדגיש כאן דבר מאוד חשוב לגבי העלאת השכר בכל שנה . בדוגמא שלנו השכר שלפני הרפורמה אמור לעלות בכל שנה ב-2% לעומת 3.5% בממוצע בכל שנה מרגע הכניסה לרפורמה . הכיצד?? ברגע שעובד הוראה ותיק נכנס לרפורמה על פי מקדם המרה ומשובץ בטבלת השכר בדרגה שלמה (במקרה שלנו) אז זמן ההמתנה שלו עד להעלאה לדרגה השלמה הקרובה הוא שלוש ואז גם שכרו גדל בכ- 7.5% חוץ מההעלאה השנתית בשיעור של 1% .
  4. למורה ותיק "מומר" יחשבו גם שנות הוותק הצבאי שחושבו לו לפני הרפורמה לעומת מורה חדש ששנות וותק צבאי ייחשבו לו רק אם עסק כאיש חינוך בצבא .

‫הרפורמה בחינוך – מאמר 3‬

במאמרים הקודמים ראינו על ידי דוגמאות את ההשוואה בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה (המצב כיום) של מורים חדשים ו/או ותיקים . באופן כללי ראינו כי המעבר לאופק חדש מעלה את השכר ברוטו לשעה בשיעורים הנעים בין 9% ועד 20% .

במאמר היום אני רוצה להתמקד בהשוואה ברכיבים מסוימים בשכר בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה .

וותק צבאי

לצורך התחשבות בוותק צבאי יש להפריד בין מורים חדשים ומורים ותיקים .

אצל מורים חדשים לא נלקחים בחשבון שנות הוותק הצבאי אא"כ מדובר בשירות בצבא במסגרת חינוכית .

אצל מורים ותיקים נלקחים בחשבון כל אותם שנות ותק אשר נלקחו בחשבון לפני הכניסה לאופק חדש. 

השינוי באופק חדש הוא פגיעה אצל מורים חדשים בלבד בשנות הוותק .

גמולי השתלמות

כפי שאנו יודעים מקסימום גמולי השתלמות שניתן לצבור הם עד 24.75 גמולים שהם תוספת לשכר של עד 29.7%  .

כל גמולי ההשתלמות שצבר עובד הוראה ערב הכניסה לרפורמה נלקחים בחשבון לצורך ההמרה בשכר ולכן המסקנה היא שאין פגיעה בכל נושא גמולי ההשתלמות שנצברו . אותו דין גם לגבי גמול כפל תואר שהיה ערב הכניסה לרפורמה .

ה"פגיעה" היחידה שיש בכל נושא גמולי ההשתלמות היא שלא ניתן לצבור כלל גמולי השתלמות באופק חדש . יחד עם זה השתלמויות שיעשו עובדי ההוראה יילקחו בחשבון לצורך קידום יותר מהיר בדרגות שנקבעו באופק חדש. כך שאם בכלל תהיה פגיעה אז הפגיעה נטו תהיה ממש מזערית .

מה שאני יכול להמליץ הוא שעד חודש מרץ 2010 ישתדלו עובדי הוראה , אשר לא נכנסו עדיין לרפורמה ושידוע להם כי בשנה הבאה הם עומדים להיכנס לרפורמה , לעשות/להשלים השתלמויות ככל שניתן על מנת לצבור עוד גמולי השתלמות ושיילקחו בחשבון לצורך ההמרה בשכר . אני ממליץ לבדוק את שעות ההשתלמות שכבר צברתם ולראות כמה יש להשלים לצורך קבלת גמול אחד או יותר . בחישוב מהיר ניתן לראות כי גמול אחד נותן 1.2% מהשכר ולצורך המרה מ- 1.4% עד 1.65% , תלוי בסוג המורה וסוג בית הספר , שזה אומר תוספת של 0.2%-0.45% בלי לעשות כלום .

גידול בשכר

עד היום היה הגידול בשכר לפי אחוזים כל שנה תלוי בדרגת עובד ההוראה . הגידול נע בין 1% ועד 5% לשנה כאשר גידול של 5% היה רק ב-7 שנות וותק ראשונות לאחר מכן זה רק יורד .

באופק חדש הגידול בשכר של המורה יהיה על פי 2  פרמטרים : שנות וותק , וקידום בדרגות 1-9 .

הגידול בשכר בשנות וותק נע בין 1% ועד 2% לשנה וכל 3 שנים מקסימום גידול של 7.5% נוספים כלומר ממוצע הגידול בשכר בכל שנה נע בין 3.5% ועד 4.5% לשנה . כמובן שגידול זה הוא לעובדי הוראה חדשים וותיקים כאחד .

המסקנה שלי היא שאופק חדש מיטיב עם עובדי ההוראה בכל נושא הגידול בשכר.

במאמר הבא נבחן ונשווה רכיבים נוספים בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש .