‫הרפורמה בחינוך – מאמר 4‬

במאמרים הקודמים כתבתי בנוגע לעובדים חדשים הנכנסים לעבוד במערכת החינוך ובמסגרת הרפורמה החדשה אופק חדש .ראינו כי לעובד חדש זה יכול להיות משתלם לעבוד במסגרת אופק חדש כאשר השכר ברוטו לשעה גבוה בשיעור של עד 20% מאשר למצב שלפני אופק חדש .

לפני שאתחיל את נושא המאמר הנוכחי  , רק אומר באופן כללי כי ביצעתי חישוב מחודש על פי סקר מכון סמיתלגבי שעות העובדה הנוספות מעבר לשעות עבודה בבית הספר וכן על פי הנוסחה של אופן חישוב ערך שעה אשר מופיע בהסכם של אופק חדש ולמרות זאת אופק חדש משתלם יותר והשכר ברוטו לשעה גבוה יותר בכ-20% לעומת המצב שלפני אופק חדש . את החישוב המחודש/מתוקן ניתן לראות באותם מאמרים של הרפורמה בחינוך מאמרים 1+2 .

היום אני רוצה לבדוק מה קורה אצל מורה ותיק במערכת ו"נאלץ" להמשיך במסגרת אופק חדש .

כמו בפעמים הקודמות אתחיל עם דוגמא ותוך כדי גם ננתח אותה .

לצורך הדוגמא : מחנך כיתה המועסק בבית ספר יסודי במשרה מלאה 100% (ע"פ המתכונת הישנה) , בעל תואר ראשון ותעודת הוראה , 2 גמולי השתלמות ועם ניסיון בהוראה של 12 שנים וכן וותק צבאי – 3 שנים .

סעיף

מתכונת ישנה – שכר חודש מרץ

שכר לצורך המרה

 

שעות עבודה שבועיות בבית הספר

30

 

שכר משולב כולל וותק

4,659.45 ש"ח

4,659.45 ש"ח

תוספת תגבור הוראה

144.82 ש"ח

144.82 ש"ח

תוספת 2001

139.78 ש"ח

139.78 ש"ח

תוספת 2008

138.22 ש"ח

138.22 ש"ח

גמול חינוך כיתה

507.82 ש"ח

הסכם מסגרת

161.05 ש"ח

161.05 ש"ח

גמול כפל תואר

533.64 ש"ח

533.64 ש"ח

גמולי השתלמות

121.97 ש"ח

121.97 ש"ח

סה"כ

6,406.72 ש"ח

5,898.90 ש"ח

 

לאחר שמבודדים את כל רכיבי השכר של חודש מרץ של השנה שקדמה לשנה שבה אמור המורה לעבור לרפורמה מכפילים את התוצאה במכפלה שמתאימה לאותו מורה ובמקרה שלנו מורה מחנך = 20% .

כלומר : 5,898.90 ₪ * 120% = 7,078.68 ₪ ברוטו השכר החדש בשנה הראשונה לרפורמה . כעת רק נותר לבדוק היכן שכר זה משובץ בטבלת השכר להמרה למורים קיימים (תואר ראשון) . בודקים בשורה של 16 שנות וותק (12+3+השנה הנוכחית) ובודקים מה המספר הכי קרוב לסכום שיצא לנו . במקרה שלנו 7,087.60 ₪ הכי קרוב לברוטו שיצא לנו ונמצא בטבלת השכר בדרגה 2 .

כעת נראה את השעות עבודה בפועל לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה .

 

סה"כ ש"ש

מתוכם שעות פרונטליות

שעות עבודה נוספות שבועיות (*)

לפני אופק חדש

30

27

32.40

אופק חדש

36

26

31.20

(*) על פי מסקנת סקר מכון עמית (שהוזכר לעיל) מורה עובד בבית עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית שבכיתה .

לפני הרפורמה סה"כ שעות חודשיות עבודה בפועל = (30 + 32.40) * 4.33 = 270.20 שעות .

אחרי הרפורמה סה"כ שעות חודשיות עבודה בפועל = (36+(31.20-5))*4.33 = 269.33 שעות . (אציין כי כאן נטרלתי את 5 שעות השהייה משעות העבודה הנוספות .

כעת נעשה את החישוב לשעה ברוטו :

 

מתכונת ישנה

אופק חדש

ברוטו

6,406.72 ש"ח

7,786.55 ₪ (כולל גמול חינוך כיתה)

סה"כ שעות

270.20

269.33

ברוטו לשעה

23.72 ש"ח

28.91 ש"ח

שיעור הגידול

 

21.88%

טוב , אז אם כך אנו מגיעים לתוצאה שלמורה מחנך ותיק (במקרה שלנו 12 שנות וותק בהוראה ) במערכת החינוך בבית ספר יסודי עדיף לעבוד תחת הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה . השכר ברוטו לשעה המשולם לאותה מורה גבוה בכ- 22% על פי הרפורמה מאשר על פי המתכונת הישנה . גם אם אותו מורה יעבוד יותר שעות בבית , התוצאה לא תשתנה והשכר ברוטו לשעה עדיין יעמוד בשיעור גבוה יותר על פי הרפורמה בחינוך מאשר על פי המתכונת הישנה .

אדגיש כאן כמה נקודות חשובות :

  1. מסקנת סקר מכון סמית היא שעובד הוראה עובד בבית ומחוצה לו עוד 1.2 שעות על כל שעה פרונטלית . אני באופן חולק על המסקנה הזו וחושב שכמות השעות ממש מוגזמת עד כדי אי כדאיות עיסוק במקצוע ההוראה בכלל .
  2. השכר שנלקח להמרה הוא השכר של חודש מרץ בשנה הקודמת לשנה שנכנס העובד לרפורמה .
  3. אדגיש כאן דבר מאוד חשוב לגבי העלאת השכר בכל שנה . בדוגמא שלנו השכר שלפני הרפורמה אמור לעלות בכל שנה ב-2% לעומת 3.5% בממוצע בכל שנה מרגע הכניסה לרפורמה . הכיצד?? ברגע שעובד הוראה ותיק נכנס לרפורמה על פי מקדם המרה ומשובץ בטבלת השכר בדרגה שלמה (במקרה שלנו) אז זמן ההמתנה שלו עד להעלאה לדרגה השלמה הקרובה הוא שלוש ואז גם שכרו גדל בכ- 7.5% חוץ מההעלאה השנתית בשיעור של 1% .
  4. למורה ותיק "מומר" יחשבו גם שנות הוותק הצבאי שחושבו לו לפני הרפורמה לעומת מורה חדש ששנות וותק צבאי ייחשבו לו רק אם עסק כאיש חינוך בצבא .

‫תוספת מורה אם ל… מורה אב‬

לידיעת כלל עובדי ההוראה הזכרים..

על פי פסק דין שהתקבל לפני קצת יותר משנה , גם עובד הוראה זכר יוכל לקבל במסגרת שכרו החודשי "תוספת מעונות" ו- "תוספת אם" . כל זה כמובן רק אם אישתו אינה עובדת הוראה ו/או אינה מקבלת את התוספות הללו בשכרה.

אז אם אתה מורה גבר ואישתך אינה מקבלת תוספות אלו בשכרה , הגיע הזמן שתדרוש את הזכויות המגיעות לך .

‫הרפורמה בחינוך – מאמר 3‬

במאמרים הקודמים ראינו על ידי דוגמאות את ההשוואה בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה (המצב כיום) של מורים חדשים ו/או ותיקים . באופן כללי ראינו כי המעבר לאופק חדש מעלה את השכר ברוטו לשעה בשיעורים הנעים בין 9% ועד 20% .

במאמר היום אני רוצה להתמקד בהשוואה ברכיבים מסוימים בשכר בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה .

וותק צבאי

לצורך התחשבות בוותק צבאי יש להפריד בין מורים חדשים ומורים ותיקים .

אצל מורים חדשים לא נלקחים בחשבון שנות הוותק הצבאי אא"כ מדובר בשירות בצבא במסגרת חינוכית .

אצל מורים ותיקים נלקחים בחשבון כל אותם שנות ותק אשר נלקחו בחשבון לפני הכניסה לאופק חדש. 

השינוי באופק חדש הוא פגיעה אצל מורים חדשים בלבד בשנות הוותק .

גמולי השתלמות

כפי שאנו יודעים מקסימום גמולי השתלמות שניתן לצבור הם עד 24.75 גמולים שהם תוספת לשכר של עד 29.7%  .

כל גמולי ההשתלמות שצבר עובד הוראה ערב הכניסה לרפורמה נלקחים בחשבון לצורך ההמרה בשכר ולכן המסקנה היא שאין פגיעה בכל נושא גמולי ההשתלמות שנצברו . אותו דין גם לגבי גמול כפל תואר שהיה ערב הכניסה לרפורמה .

ה"פגיעה" היחידה שיש בכל נושא גמולי ההשתלמות היא שלא ניתן לצבור כלל גמולי השתלמות באופק חדש . יחד עם זה השתלמויות שיעשו עובדי ההוראה יילקחו בחשבון לצורך קידום יותר מהיר בדרגות שנקבעו באופק חדש. כך שאם בכלל תהיה פגיעה אז הפגיעה נטו תהיה ממש מזערית .

מה שאני יכול להמליץ הוא שעד חודש מרץ 2010 ישתדלו עובדי הוראה , אשר לא נכנסו עדיין לרפורמה ושידוע להם כי בשנה הבאה הם עומדים להיכנס לרפורמה , לעשות/להשלים השתלמויות ככל שניתן על מנת לצבור עוד גמולי השתלמות ושיילקחו בחשבון לצורך ההמרה בשכר . אני ממליץ לבדוק את שעות ההשתלמות שכבר צברתם ולראות כמה יש להשלים לצורך קבלת גמול אחד או יותר . בחישוב מהיר ניתן לראות כי גמול אחד נותן 1.2% מהשכר ולצורך המרה מ- 1.4% עד 1.65% , תלוי בסוג המורה וסוג בית הספר , שזה אומר תוספת של 0.2%-0.45% בלי לעשות כלום .

גידול בשכר

עד היום היה הגידול בשכר לפי אחוזים כל שנה תלוי בדרגת עובד ההוראה . הגידול נע בין 1% ועד 5% לשנה כאשר גידול של 5% היה רק ב-7 שנות וותק ראשונות לאחר מכן זה רק יורד .

באופק חדש הגידול בשכר של המורה יהיה על פי 2  פרמטרים : שנות וותק , וקידום בדרגות 1-9 .

הגידול בשכר בשנות וותק נע בין 1% ועד 2% לשנה וכל 3 שנים מקסימום גידול של 7.5% נוספים כלומר ממוצע הגידול בשכר בכל שנה נע בין 3.5% ועד 4.5% לשנה . כמובן שגידול זה הוא לעובדי הוראה חדשים וותיקים כאחד .

המסקנה שלי היא שאופק חדש מיטיב עם עובדי ההוראה בכל נושא הגידול בשכר.

במאמר הבא נבחן ונשווה רכיבים נוספים בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש .

‫עידכונים‬

הזמנתי ידיד שלי המשמש כמנהל תיכון לכתוב כאן בבלוג לגבי מבחני בגרות ועוד..

כמו כן פרסמתי את המייל שלו לכל שאלה שתהיה לכם בעניין.

המאמרים בנושא זה יעניינו כל צעיר אשר מתלבט לגבי בחינות בגרות , הסוגים למיניהם ובאיזה מסלול הכי נכון לבחור .

נשמח לקוראים נאמנים .

‫תעודת בגרות –מהשכלה להצלחה ומה שביניהם.‬

רוני לטנר/ מנהל תיכון

מבנה תעודת הבגרות הינו נושא מסועף ומורכב גם להורים שסיימו את לימודיהם בארץ, שלא לדבר על אלו שעלו מחו"ל.

מבנה בחינות הבגרות עבר בשנים האחרונות שינויים רבים,הגורמים להורים רבים לעמוד חסרי אונים בפני שאלות ילדיהם בעניין הבגרות.

במסגרת סדרת מאמרים זו נתמקד בנושאים שונים בעניין בחינות הבגרות.

כעת אפרוש בפניכם שאלות שונות שנדון בהם בע"ה במדור זה בשבועות הקרובים :

* מה ההבדל בין בגרות פנימית לחיצונית.

* מהו רסיטל ומהי עבודת גמר במוזיקה.

* כמה יחידות "צריך" בכדי לקבל תעודת בגרות.

* מה משמעות המושג יחידות-לימוד.

* מהי עבודת גמר.

* אילו מגמות "כדאי" ללמוד.

* מה משמעות המושג "בונוסים" –הניתנים למקצועות מסוימים בקבלה לאוניברסיטה.

* כיצד ניתן לבנות "תוכנית אישית" בתוך מערכת לימודים קבועה ומתמשכת.

* מה ההבדל בין מסלול "אינטרני" ל"אקסטרני" והאם ניתן להעביר ציונים ממסלול למסלול.

* באיזה כיתה כדאי להיבחן ובאיזה מקצוע.

* מה משמעות " ההקלות " שיש בבחינות הבגרות לתלמידים עם ליקויי למידה.

* האם ניתן לדעת לפי תעודת הבגרות שתלמיד נבחן בעל פה בבחינה מסוימת.

   ועוד.

אלו הם חלק מהשאלות שנדון בהם במדור זה .

אתם מוזמנים לפנות אלי במייל עם שאלות נוספות

 

יחידות לימוד ובגרות פנימית וחיצונית:

כל תלמיד הלומד במערכת החינוך העל-יסודית במדינת ישראל נדרש לסיים את לימודיו התיכונים ולהיות זכאי לקבל תעודת בגרות.

תעודה זו הינה מרכיב מרכזי בקבלה לאוניברסיטה, למשרדי ממשלה ולמקומות אחרים ובעצם מהווה כרטיס כניסה לחברה הישראלית.

תעודת הבגרות מורכבת משני צדדים.

צד ימני וצד שמאלי.

בצד הימני של תעודת הבגרות-מצוין שם המקצוע,מספר יחידות הלימוד והציון הסופי.

מספר יחידות הלימוד פירושו רמת והיקף החומר הנלמד.

"המפתח" של משרד החינוך הוא-כל יחידת לימוד מחייבת הוראה של שלוש שעות שבועיות ליחידה .אם כן,תלמיד שנבחן במקצוע לשון לדוגמא,בהיקף של 1 יחידת-לימוד ,אמור ללמוד בשנה זו בבית סיפרו שלוש שעות שבועיות לקראת בחינת הבגרות בלשון.

כך קובע משרד החינוך ביחס לכל מקצוע ומקצוע את היקף החומר והשעות הנדרש למקצוע.

הציון הנכתב בתעודת הבגרות הינו שקלול ציון הבחינה  (צ"ב).ו– הציון השנתי  (צ"ש) שניתן ע"י בית-הספר (הציון המתקרא  "מגן".).שקלול שני הציונים מוביל לציון הסופי (צ"ס) המודפס בתעודת הבגרות.

במאמר הבא נרחיב ונוסיף בנוגע לתעודת הבגרות ולציונים הפנימיים והחיצונים.

  

רוני לטנר

Roniel12@gmail.com