ארכיון פוסטים מאת: admin

‫הרפורמה בחינוך – מאמר 3‬

במאמרים הקודמים ראינו על ידי דוגמאות את ההשוואה בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה (המצב כיום) של מורים חדשים ו/או ותיקים . באופן כללי ראינו כי המעבר לאופק חדש מעלה את השכר ברוטו לשעה בשיעורים הנעים בין 9% ועד 20% .

במאמר היום אני רוצה להתמקד בהשוואה ברכיבים מסוימים בשכר בין אופק חדש ובין המתכונת הישנה .

וותק צבאי

לצורך התחשבות בוותק צבאי יש להפריד בין מורים חדשים ומורים ותיקים .

אצל מורים חדשים לא נלקחים בחשבון שנות הוותק הצבאי אא"כ מדובר בשירות בצבא במסגרת חינוכית .

אצל מורים ותיקים נלקחים בחשבון כל אותם שנות ותק אשר נלקחו בחשבון לפני הכניסה לאופק חדש. 

השינוי באופק חדש הוא פגיעה אצל מורים חדשים בלבד בשנות הוותק .

גמולי השתלמות

כפי שאנו יודעים מקסימום גמולי השתלמות שניתן לצבור הם עד 24.75 גמולים שהם תוספת לשכר של עד 29.7%  .

כל גמולי ההשתלמות שצבר עובד הוראה ערב הכניסה לרפורמה נלקחים בחשבון לצורך ההמרה בשכר ולכן המסקנה היא שאין פגיעה בכל נושא גמולי ההשתלמות שנצברו . אותו דין גם לגבי גמול כפל תואר שהיה ערב הכניסה לרפורמה .

ה"פגיעה" היחידה שיש בכל נושא גמולי ההשתלמות היא שלא ניתן לצבור כלל גמולי השתלמות באופק חדש . יחד עם זה השתלמויות שיעשו עובדי ההוראה יילקחו בחשבון לצורך קידום יותר מהיר בדרגות שנקבעו באופק חדש. כך שאם בכלל תהיה פגיעה אז הפגיעה נטו תהיה ממש מזערית .

מה שאני יכול להמליץ הוא שעד חודש מרץ 2010 ישתדלו עובדי הוראה , אשר לא נכנסו עדיין לרפורמה ושידוע להם כי בשנה הבאה הם עומדים להיכנס לרפורמה , לעשות/להשלים השתלמויות ככל שניתן על מנת לצבור עוד גמולי השתלמות ושיילקחו בחשבון לצורך ההמרה בשכר . אני ממליץ לבדוק את שעות ההשתלמות שכבר צברתם ולראות כמה יש להשלים לצורך קבלת גמול אחד או יותר . בחישוב מהיר ניתן לראות כי גמול אחד נותן 1.2% מהשכר ולצורך המרה מ- 1.4% עד 1.65% , תלוי בסוג המורה וסוג בית הספר , שזה אומר תוספת של 0.2%-0.45% בלי לעשות כלום .

גידול בשכר

עד היום היה הגידול בשכר לפי אחוזים כל שנה תלוי בדרגת עובד ההוראה . הגידול נע בין 1% ועד 5% לשנה כאשר גידול של 5% היה רק ב-7 שנות וותק ראשונות לאחר מכן זה רק יורד .

באופק חדש הגידול בשכר של המורה יהיה על פי 2  פרמטרים : שנות וותק , וקידום בדרגות 1-9 .

הגידול בשכר בשנות וותק נע בין 1% ועד 2% לשנה וכל 3 שנים מקסימום גידול של 7.5% נוספים כלומר ממוצע הגידול בשכר בכל שנה נע בין 3.5% ועד 4.5% לשנה . כמובן שגידול זה הוא לעובדי הוראה חדשים וותיקים כאחד .

המסקנה שלי היא שאופק חדש מיטיב עם עובדי ההוראה בכל נושא הגידול בשכר.

במאמר הבא נבחן ונשווה רכיבים נוספים בין המתכונת הישנה ובין אופק חדש .

‫עידכונים‬

הזמנתי ידיד שלי המשמש כמנהל תיכון לכתוב כאן בבלוג לגבי מבחני בגרות ועוד..

כמו כן פרסמתי את המייל שלו לכל שאלה שתהיה לכם בעניין.

המאמרים בנושא זה יעניינו כל צעיר אשר מתלבט לגבי בחינות בגרות , הסוגים למיניהם ובאיזה מסלול הכי נכון לבחור .

נשמח לקוראים נאמנים .

‫תעודת בגרות –מהשכלה להצלחה ומה שביניהם.‬

רוני לטנר/ מנהל תיכון

מבנה תעודת הבגרות הינו נושא מסועף ומורכב גם להורים שסיימו את לימודיהם בארץ, שלא לדבר על אלו שעלו מחו"ל.

מבנה בחינות הבגרות עבר בשנים האחרונות שינויים רבים,הגורמים להורים רבים לעמוד חסרי אונים בפני שאלות ילדיהם בעניין הבגרות.

במסגרת סדרת מאמרים זו נתמקד בנושאים שונים בעניין בחינות הבגרות.

כעת אפרוש בפניכם שאלות שונות שנדון בהם בע"ה במדור זה בשבועות הקרובים :

* מה ההבדל בין בגרות פנימית לחיצונית.

* מהו רסיטל ומהי עבודת גמר במוזיקה.

* כמה יחידות "צריך" בכדי לקבל תעודת בגרות.

* מה משמעות המושג יחידות-לימוד.

* מהי עבודת גמר.

* אילו מגמות "כדאי" ללמוד.

* מה משמעות המושג "בונוסים" –הניתנים למקצועות מסוימים בקבלה לאוניברסיטה.

* כיצד ניתן לבנות "תוכנית אישית" בתוך מערכת לימודים קבועה ומתמשכת.

* מה ההבדל בין מסלול "אינטרני" ל"אקסטרני" והאם ניתן להעביר ציונים ממסלול למסלול.

* באיזה כיתה כדאי להיבחן ובאיזה מקצוע.

* מה משמעות " ההקלות " שיש בבחינות הבגרות לתלמידים עם ליקויי למידה.

* האם ניתן לדעת לפי תעודת הבגרות שתלמיד נבחן בעל פה בבחינה מסוימת.

   ועוד.

אלו הם חלק מהשאלות שנדון בהם במדור זה .

אתם מוזמנים לפנות אלי במייל עם שאלות נוספות

 

יחידות לימוד ובגרות פנימית וחיצונית:

כל תלמיד הלומד במערכת החינוך העל-יסודית במדינת ישראל נדרש לסיים את לימודיו התיכונים ולהיות זכאי לקבל תעודת בגרות.

תעודה זו הינה מרכיב מרכזי בקבלה לאוניברסיטה, למשרדי ממשלה ולמקומות אחרים ובעצם מהווה כרטיס כניסה לחברה הישראלית.

תעודת הבגרות מורכבת משני צדדים.

צד ימני וצד שמאלי.

בצד הימני של תעודת הבגרות-מצוין שם המקצוע,מספר יחידות הלימוד והציון הסופי.

מספר יחידות הלימוד פירושו רמת והיקף החומר הנלמד.

"המפתח" של משרד החינוך הוא-כל יחידת לימוד מחייבת הוראה של שלוש שעות שבועיות ליחידה .אם כן,תלמיד שנבחן במקצוע לשון לדוגמא,בהיקף של 1 יחידת-לימוד ,אמור ללמוד בשנה זו בבית סיפרו שלוש שעות שבועיות לקראת בחינת הבגרות בלשון.

כך קובע משרד החינוך ביחס לכל מקצוע ומקצוע את היקף החומר והשעות הנדרש למקצוע.

הציון הנכתב בתעודת הבגרות הינו שקלול ציון הבחינה  (צ"ב).ו– הציון השנתי  (צ"ש) שניתן ע"י בית-הספר (הציון המתקרא  "מגן".).שקלול שני הציונים מוביל לציון הסופי (צ"ס) המודפס בתעודת הבגרות.

במאמר הבא נרחיב ונוסיף בנוגע לתעודת הבגרות ולציונים הפנימיים והחיצונים.

  

רוני לטנר

Roniel12@gmail.com

‫המלצות לקראת אופק חדש‬

גמולי השתלמות

כפי שידוע , בוטלו כל גמולי ההשתלמות בעידן הרופורמה בחינוך – קרי אופק חדש. מה שקורה הוא שאצל מורים ותיקים כל גמולי ההשתלמות שנצברו עד הכניסה לאופק חדש ילקחו בחשבון לצורך ההמרה לטבלת השכר החדשה באופק חדש ומאותו רגע והלאה לא ניתן יהיה לצבור גמולי השתלמות נוספים .

לכל המורים שעתידים להכנס לאופק חדש בשנת הלימודים הבאה קרי תשע"א , המלצה שלי היא לעשות כבר החל מהיום ועד מרץ 2010 השתלמויות אשר יעניקו גמולים ו/או לבדוק שעות השתלמות על פי אישורים שהגיעו אליכם בעבר , האם ישנם מספיק שעות לצורך קבלת גמול או לבדוק כמה שעות השתלמות יש לעשות עוד לצורך קבלת עוד גמול השתלמות. שימו לב , בחישוב מהיר ניתן לראות כי גמול אחד נותן 1.2% מהשכר ולצורך המרה מ- 1.4% עד 1.65% , תלוי בסוג המורה וסוג בית הספר , שזה אומר תוספת של 0.2%-0.45% בלי לעשות כלום .אז לכו עוד היום ובדקו כמה גמולים אתם עוד יכולים להשלים ב-4 חודשים הקרובים …

‫דעה אישית – סקר מכון סמית‬

לאחרונה מספר קוראים בבלוג הפנו את צומת ליבי לסקר שנערך על ידי מכון סמית בשנת 2004 ואשר פורסם ב- 31.8.04.

על פי הסקר נראה כי מורה בישראל מקדיש בממוצע כ- 50 שעות בשבוע לעבודה . הכוונה היא לעבודה בבית הספר וגם בבית לאחר שעות העבודה . תשאלו הכיצד?? אז למסקנת הסקר כל מורה משקיע בממוצע 1.2 שעות נוספות על כל שעה פרונטלית שהוא מלמד . למשל מורה שמלמד 21 שעות פרונטאליות בשבוע משקיע בבית עוד (21*1.2) 25.2 שעות נוספות מעבר לשעות בבית הספר. כך יוצא שסה"כ השעות שהוא מתעסק בעבודתו נטו בכל שבוע מגיע ל- 49.2 שעות (21 ש"ש פרונטאליות + 25.2 שעות נוספות + 3 שעות חינוך (בהנחה שהוא מחנך)).

לטעמי נראה לי ממש הזוי ולא מציאותי . תשאלו אותי למה אני חושב כך . אז הנה לדעתי שתי סיבות:

  1. בואו נחשוב מתי נעשה הסקר . שנת 2004 . באותה שנה , ושנה שלאחריה עוד גובשה כל תוכנית הרפורמה וכבר אז היו לא מעט מורים נגד התוכנית עוד לפני שהיא הושלמה מה שגרם לכל מורה שהיה נגד התוכנית , להיאחז בכל דבר ולצאת נגדה . אני מעריך שאותו סקר היה אחד מן הדברים שאותם מתנגדים נאחזו בו על מנת להראות כמה תוכנית הרפורמה החדשה מורידה את הערך לשעת עבודה ולכן גם באו והציגו בסקר כמה מטלות ועבודה נוספת קיימת למורה מעבר לשעות העבודה בבית הספר.
  2. דבר נוסף שראוי שנבחן באופן מציאותי.  מספר השעות הקיימות בכל שבוע מגיע ל- 168 שעות (24*7) . מתוך זה יש יום שבת , חצי מיום שישי וכן יום חופשי למרבית עובדי ההוראה שאפשר לומר כי בימים אלו המורה לא ממש חושב על עבודתו אלא יותר בביתו . בתחשיב מהיר זה מגיע ל- 60 שעות (2.5*24) . מהיתרה נוריד כ-7 שעות שינה ליום מימיי העבודה שזה מגיע ל- 31.5 שעות שינה (7*4.5) . כמו כן ניקח בחשבון גם את שעות העבודה בבית ספר בפועל שזה יכול להגיע ל- 30 שעות שבועיות .

מה שמותיר לנו כ- 46.5 שעות שבהם יש להכניס את כל השעות הנוספות שדברנו עליהם על פי סקר סמית (1.2*21 = 25.2 ) ועוד מטלות ביתיות , טיפול בילדים סידורים אישיים ומשפחה .  בקיצור נשמע קצת רחוק ממציאות .

הייתי אולי מסכים לכ- 0.5 שעה עד 1 שעה לכל שעה פרונטלית כאשר ככל שהמורה ותיק יותר זה נע לכיוון ה-0.5 שעה וככל שהוא חדש יותר אז אפשר לומר שזה בכיוון ה-1 שעה . נשמע לי הגיוני ומציאותי יותר.