היפוך הפירמידה – התעוררו (מאת: חנה מירנץ, גננת)

(קיבלתי עכשיו את המכתב הבא, בעקבותו פתחתי את הקטגוריה "גננות כותבות". המכתב מעניין ושווה קריאה, טל גלילי.)

אני גננת
אני מוטרדת מאוד מן השתיקה סביב המערכת הקדם יסודית ,מחוסר החשיבה על חשיבות הגיל הרך ועל התנאים העלובים שלנו. שתיקה היא גם שלנו,צבור הגננות.
אודה לך מאוד על הפרסום
חנה

לא רואים פה גננות. גם לא בשם הבלוג.
"לא רואים אותנו ממטר" -באשמתנו …
עסוקות בפרטי המשחק /הספור/היצירה…
נשחקות מול רשויות שאינן מספקות תנאים מינימליים , מועלות בכספי המשפחה למען הגן, כורעות מול הורים תובעניים וילדים חסרי גבולות, מול מפקחות לא ראויות המטילות הוראות שמשרד החינוך מטיל עליהן ללא הקשבה לשטח, מקדישות שעות אינסופיות עם שכר ומעמד עלובים.
כל אשה הלוקחת לביתה כמה תינוקות מכנה עצמה גננת … ואיש אינו מגיב כנגד התופעה הפוגעת בהכרה במקצועיות שלנו.
כן, גם אני גננת . אוהבת את הכינוי למרות שברוב מדינות המערב שם התפקיד הוא מורה לגן הילדים.
לא מסיימת תואר שני גם מנימוקים כספיים ועליה לא ראויה בשכר לאחר מכן.
קוראת לכם המורים מכל טווח הגילאים להתעורר ולהכיל גם אותנו גננות משרד החינוך.
איחוד תוך הכלה של התנאים והצרכים המיוחדים של הקבוצות השונות. בסל הצרכים שלנו פרטים דומים ושונים גם מתוקף היות רבות מאתנו מבודדות.
דרוש היפוך פירמידה אמיתי. לא כזה שנותר בהצהרות של הגב' יולי תמיר.
טיפול באלימות, לקויות הלמידה ובעיות אחרות , פיתוח חשיבה, ערכים ולמידה עצמאית ועוד —–
צריכים להתחיל מן הגיל הצעיר.
דברים שלא מטופלים כראוי בגיל הצעיר, צומחים לבעיות קשות עד בלתי ניתנות לפתרון בגילאים הבוגרים.
הקריאה לצמצום מספר הילדים, להובלת אנשים ברמה ועומק ראויים יותר לחינוך הילדים
ועוד תביעות חשובות אחרות נדרשת מן הגיל הרך . בגיל 6 כבר מאוחר מידי !!!
קוראת לכלכם להתעורר, גם לחברותי הגננות.

חנה מירנץ, גננת.

15 תגובות בנושא “היפוך הפירמידה – התעוררו (מאת: חנה מירנץ, גננת)

  1. שולי

    קשה קשה להיות היום גננת בישראל,
    הדרישות מפה עד להודעה חדשה,
    היחס לא נכון,
    וכבר אמרו שהגננות הם כל יכול
    אז קדימה אם אנחנו הגננות יכולות לתת מענה התייחסו אלינו בהתאם, וזכרו תמיד זוכרים את הגננת שנתנה חום ואהבה וגם לימדה וחינכה דורות,
    אנחנו העתיד פה

  2. אסתי

    אכן הפירמידה צריכה להיות הפוכה..הכל צריך להתחיל מהגן מגיל שלוש.
    וכמובן גם אנו צריכות לדרוש ולקבל את: הורדת מספר הילדים בגנים, הגדלת התקציבים, שינוי מעמד הגננת ועוד ועוד.
    לא שמעתי ששמנו הוזכר בשום מקום בתקופה האחרונה – אנו צריכות להתעורר ולדאוג לעצמנו – אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו.

  3. דורית

    אכן אנו בסוף שרשרת המזון כול עוד לא נשבות אף אחד לא יתענין כי הרי הורים יוצאים בשקט לעבוד ויש בביסטר .
    אנו בבעיה כי יושב ראש הסתדרות המורים למעשה פיצל אותנו בשיטת הפרד ומשול. אם כל המורים מגיל 3-18 היו יחדיו משביתים היה זה כוח אדיר.
    לקים בחירות להסתדרות עכשיו ואז הממשלה תראה את אי האמון בהסכם הרפורמה שנחתם ובתסכול מהשטח.
    אגב אין לי ספק כי לילי יושב ראש הסתדרות הגננות עושה ימים כלילות עבורנו אך יו"ר כבר סגר  עסקה בלעדינו וחבל.

  4. יוכי

    אין מילים כל מילה נכונה ממש מהרהורי ליבה של כל גננת אך די למילים עלינו לנקוט צעדים להביע את הזדהותנו עם המורים העל יסודיים היום זה הם מחר אנחנו          

  5. שולי גדיה

    ושוב כותבות אנו מתוך הבטן הכואבת, של התמודדות עם מצבי הלחץ של הילדים למרות שהם בגיל הרך,
    כבר צריכים עזרה רבה ולא תמיד ניתן לתת להם חדר להרגעה עם מיכשור מתאים,
    כמה הייתי רוצה וחולמת על גן עם תנאים אידאייליים ומתן אפשרות לכל ילד לא מחשב כי אם צרכים נכונים,
    חדר תנועה , וחדר רגיעה ועוד,
    ואז יקום דור מקסים ולא רק דור בעל ידע עם הרבה בעיות קשב , ריכוז ומשמעת

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל מילה שנכתבה כאן נכונה, ואנשים לא יודעים עד כמה נכונה. גננות מקצועיות רבות מוצאות עצמן חסרות אונים מול צרכים מיוחדים של ילדים, של משפחות . מוצאות עצמן חסרות אונים מול דרישות לא מחוברות 'לשטח' של משרד החינוך. מוצאוח עצמן חסרות אונים מול מחסור עצום באמצעים חינוכיים הכל כך חיוניים בגיל הרך. גננות מקצועיות מוצאות עצמן חסרות אונים אל מול סייעות שאינן מתאימות לעבודה עם הגיל הרך או שפשוט חושבות שהן מתאימות יותר מגננת. האם מישהו מכם רואה את התוכנית 'סופר נני'? האם תהיתם מה קורה עם הילדים הללו בגן הילדים? הרי מראים אותם רק בבית. הורים מתקשים להיות עם 2-3 ילדים פרטיים שלהם בביתם שלהם תארו לכם מה קורה בגן של 35 ילדים………
    איך זה שציבור הגננות שותק? אומר לכם –ציבור הגננות הוא ציבור עובד. עובד קשה. כל יום לאחר הגן יש להכין אותו למחרת. יש לכתוב דוחות על ילדים, לדבר עם הורים , לדבר עם פסיכולוגית, לקנות חומרים מתכלים ולהתייעץ על משחקים ועל אמצעים עבודה ומתקני חצר. ללכת למשתלה לקנות צמחים, לדאוג לסופגניות לחג ועוד ועוד ועוד נכון זה לא מבחן שצריך לבדוק אבל יש ויש עבודה נוספת לא מעטה והשחיקה המרובה של השהיה עם הילדים הצעירים בחדר אחד ובחצר ללא הפסקה במשך כ- 5.5 שעות. מבלי ללכת לשירותים. מציעה לכם להיכנס מדי פעם לפורום הגננות על מנת להתרשם עד כמה גננות עובדות.
    לא מעט גננות הן כבר בעלות תואר שני . לא מעט גננות מילאו מכבר את מיכסת שעות ההשתלמות ועדיין משתלמות שעות מרובות – חובה לפחות 2 השתלמויות בשנה!!!
    גננות, קומו, התאחדנה!!!

  7. פינגבאק: שבוע ראשון לבלוג מורים - כמה מילים : בלוג מורים

  8. מורים פרטיים

    כל הכבוד! סוף סוף מישהו מעז להגיד את מה שכולנו יודעים. חינוך מתחיל מהבית וחינוך מתחיל מהגן!
    לא ייתכן שיעסקו רק בשכר המורים ובשביתות בבתי הספר ולא יתייחסו לגגנות שעליהן מוטלת המשימה לחנך את הילדים ולהכינם לבית הספר.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עוד כמה שנים יהיה בארץ חינוך פרטי. ובתי הספר יהיו בדיוק כמו באירופה ובאמריקה. אין זה חלומי אבל הניצנים כבר כאן. כל הורה יצטרך לבחור בין רכישת מכונית חדשה ובין הענקת חינוך הולם לילדיו. בתי הספר שלנו הפכו לנטולי נשמה. אין לילדינו אפשרות אלא ללמוד לקראת בחינות הבגרות. האפשרות לרכוש מקצוע נשללה מתלמדינו כמעט לחלוטין. (בתי הספר המקצועיים נסגרו כמעט כולם)ואז נותר התלמיד נטול הכישורים האקדמיים מול שוקת שבורה. הוא לא יכול ואו לא רוצה ללמוד, אבל איןבפניו אלטרנטיבה.לכן הוא מתוסכל ומפריע למהלכו התקין של השעור. למורה האומלל אין מה להציע לו, ומיתר התלמידים נשללת הזכות הלגיטימית ללמוד כראוי. אין אפשרות להרחיק תלמיד אלים או מפריע מהכיתה מבלי להסתכן בתביעה שמא יפגע חס וחלילה
    כשהוא מחוץ לכתה.לכן נמנעים רוב המורים להשתמש בעונש ההרחקה.(השעיה רישמית של תלמיד מבית הספר נמשכת לעיתים שבועות. כשבסופו של תהליך מושעה המפריע לכל היותר לשלושה ימים ובינתיים ממשיך במעלליו) כמו כן יש לציין כי אפילו במקרים קיצוניים של אלימות נמנעת ההנהלה לפנות למשטרה שלא לפגוע "בשמו הטוב" של בית הספר.מורים שמתעקשיםלערב את החוק נחשבים כעושי צרות.מרוב שהקפדנו על "התלמיד במרכז" שכחנו את המורים וכעת הם עוזבים וחדשים לא ממהרים להצטרף למערכת. נטשנו את החינוך ההומניסטיוהתמקדנו במדעים ובמתמטיקה אבל לא איפשרו לנו לחנך באמת. קיצצו בשעות הספרות ההיסטוריה והתנך.ביטלו את לימודי המוזיקה האמנות הטבע והמולדת. ולא השכילו "היושבים שם למעלה" להבין כי אם אין לנו בני אדם אין לנו כלום. יצאנו קירחים מכאן ומכאן.(ראו מבחני פיזה ודרוג שלנו בעולם במתמטיקה ובמדעים)כדי לחנך כראוי יש להשיב למורה את סמכויותיו ואת כבודו האבוד וזה לא מתבטא רק בכסף. (גם, אבל לא רק)הניחו למורה לעשות את עבודתו. העניקו לו סמכויות תנו לו שעות לחנך לשוחח עם תלמידיו ועם הוריהם.החזירו את הנשמה לבין כותלי בית הספר.את פינת החי, את לימדי החקלאות. הטבע, והגיאוגרפיה עודדו את סקרנותו של הלומד למדו את הילד מאין בא ומה הוא עושה כאן במדינת ישראל. הניחו למורים לצאת מהכיתה וללמד את התנך הטבע והמולדת בשטח.נסו לאפשר לכל ילד למצוא בבית הספר את הפינה הקטנה שמתאימה לו וליכולתו, שיגיע לבית הספר מחייך ולא מבואס. כי עוד יום כמו אתמול ושילשום ובשבוע שעבר מחכה לו בפתחעודדו אותו לחשוב ולהתעניין.כל אלה ולא "אופק חדש" או "אופק ישן" יפיחו רוח חדשה במערכת החינוך הקורסת של ילדינו.

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    32 שנים לימדתי אנגלית,בשני בתי ספר ברעננה ובהרצליה. תחילה בביה"ס היסודי, ועם "פרוץ החטיבה" לחיינו בחטיבת הביניים. בשנים אילו הייתי שותפה בחינוכם של מאות תלמידים. בורכתי, כי אהבתי את עבודתי, אהבתי את תלמידי והם השיבו לי אהבה והערכה.עד ימים אלה אני שומרת על קשר עם עשרות מהם שדואגים לעדכן אותי על ההיתפתחויות משמעותיות בחייהם. במשך השנים חזיתי בירידה המתמדת ברמת הידע של הלומדים, כשהתחלתי את עבודתי היתה הטלביזיה נחלתם של מעטים בלבד. ועל מחשבים שמעו אולי באונברסיטאות. כיום, כשהמחשב האישי נמצא כמעט בכל בית שלא להזכיר את הטלביזיה יכולתו של התלמיד היום להתמודד עם טכסט כתוב נמוכה מזו של התלמיד בעבר. חסיפתו של הלומד היום לשפה האנגלית גדולה מזו של התלמיד בעבר ובכל זאת רמתם של התלמידים היום נמוכה מזו של תלמידי העבר. הכיצד?
    בכדי להשיב על שאלה זו אין לנו אלא לבדוק את ספרי הלימוד לאורך 30 השנים האחרונות. הירידה ברמת הטכסטים זועקת לשמיים. אם פעם אפשר היה למצוא בסיפרי הלימוד של גילאי חט"ב סיפורים של או הנרי. פרל בוק ואחרים בגירסתם המלאה, היום במקרה הטוב נמצא גירסה מקוצרת באנגלית קלילה מלווה בתמונות כמו בסיפרי פעוטות. הטכסטים הם על ספורטאים, זמרים וידועני נוער. תחי הרדידיות! למה שיתאמצו? למה לדרוש מהם יותר? למה להיות טוב יותר מהטלביזיה? שם מאכילים אותם בזיבלונים, אז בואו ניישר קו, נהייה אנחנו כמותם. למה ללמד דיקדוק ותחביר? זה קשה ולעיתים לא כל כך אטרקטיבי. אבל אחר כך נתלונן שהם (התלמידים) לא מסוגלים לכתוב משפט תקין. איך ידעו? אם אנחנו לא טרחנו ללמדם. כי תוכניות לימודים חדשות נוחתות עלינו חדשות לבקרים והן דלות מאכזבות ונטולות "בשר".וכל זאת מחשש שמא "נכביד" על התלמיד.
    בוגר התיכון של שנות ה-70 לא היה זקוק לפסיכומטדי. במהלך לימודיו בתיכון, בכדי לזכות בתעודת בגרות היה עליו להתמודד עם טכסטים כמו נאומי לינקולן וצרציל מחזה ברמה של יוליוס קיסר ומבחר מהספרות אנגלית ואמריקאית,לצטט שורות של שירה,להיות מסוגל לענות על שאלות בכתב על כל הנ"ל בנוסף על טקסט במסגרת הבנת הניקרא, בחינה בע"פ וכתיבה. ורק כשעמד בכל הדרישות בכבוד, נמצא ראוי לציון באנגלית בתעודת הבגרות.(מיותר להשוות את הדרישות של אז לאילו של היום).במקום לנסות ולמשוך את החלשים והבינוניים למעלה, אנחנו מיישרים קו עם הבינוניות, עם הרדידות ועם הפשרה. במקום להעלות את הרף עם השנים אנחנו מורדים אותו בהתמדה.המציאות מוכיחה לנו כי איננו בדרך הנכונה ואנחנו לא מסיקים מסקנות וממשיכים באותו הקו של הבינוניות, לא מבינים שאנו כורתים את הענף שעליו אנו יושבים. אסור לנו להיות בינוניים.אסור לנו להוריד צפיות. אסור לנו להסתפק בכלום. אם תפצי חיים אנחנו עלינו להעלות את הרף. יום יום עוד קצת ועוד קצת. אנו חייבים לשאוף לטפס ולהעלות מעלה מעלה. גם אם זה קשה, גם אם לא כולם יגיעו, גם אם לא נהיה אהודים בקרב תלמידנו, מטווי מדיניות החינוך חייבים להבין שהפופולזים לא תורם לנו מאומה,ההפך הוא הנכון. הוא הורס אותנו, הוא נוטל מאיתנו את הדבר היחיד שעליו הייתה גאוותינו במשך הדורות. היותינו עם הספר.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    משרד החינוך שלח בודקים לבדוק האם החזרו ימי השביתה לתלמידים.התקשורת הזדרזה לפרסם את תמונות הבודקים כשהם עוברים בבתי ספר ריקים למחצה. איש לא טרח לברר למה? פשוט שכחו כי בימי השביתה מורי הסתדרות המורים היו בביה"ס ולימדו ואפילו יותר מהרגיל. (הקבצות אוחדו,מורים מילאו מקום של חבריהם כדי לא ליצור חלונות). לאחר השביתה מנהלים ביקשו מכל מורה ששבת להגיש לו בכתב, כיצד הוא מתעתד להחזיר את השעות שהחסירו. מורים נשארו מעבר לשעות המערכת, הגיעו למילוי מקום במקום מורים שחלו, יצאו ללוות טיולים וסיורים, נתנו שעות תיגבור ועוד..
    מורה ששבת לא חיכה לקיץ בכדי להשלים את השעות לנבחני בחינות המתכונת והבגרות, הוא החזיר אותן לפני הבחינה מבלי שנתבקש אפילו. מורה חרד להצלחת תלמידיו לא פחות מהתלמידים עצמם, והוריהם. הצלחת התלמידים היא הצלחתו.
    בחטיבות הביניים החלוקה בין הסתדרות המורים ואירגון המורים היא בערך חצי חצי, לכן אך טבעי הוא שמורה המשתייך להסתדרות המורים ולא שבת, לא יגיע לביה"ס בחופשה. שינסו כל המלעיזים לקיים מערכת שעות רגילה כשלרשותם מחצית מהצוות בלבד.

    לכן, לפני שעושים "עלייהום" על מורי ישראל ומשמיצים אותם בעיתונות, ברדיו ובטלביזיה. בידקו, שאלו ותבררו.רק אח"כ תלכלכו.

    לא הייתי מתייחסת לדברים אילולי החליטו רשויות מקומיות מסוימות שלא לשלם למורים את שכר השביתה, למרות שהמורים רבים יכלו להוכיח כיהחזירו של כל שעה. אירגון המורים איים בפניה לבית הדין לעבודה בגין הלנת שכר.הנה, עוד סיבה ליחסים העכורים בין המורים ומעסיקהם.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מה צריך מורה בכדי להצליח בעבורתו?
    אהבה האדם, סקרנות, אוזן להקשיב, לב רחב, התמדה ומחיקת המילה "להתייאש" מאוצר המילים שלו.
    "לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד" אמרו רבותינו ולא ידעו עד כמה צדקו. מורה קפדן המדקדק בכל הפרטים ומתחשבן "עשית,לא עשית, היכנת, לא היכנת, השתמשת בכך וכך מקורות, היגשת בזמן וכד…" ימאיסו את הלמידה על הלומד ועד מהירה ימצאו המורה והתלמיד את עצמם משני צידי המתרס כועסים ומתרעמים זה על זה. מכאן, הדרך ללמידה לא משמעותית או לאי למידה בכלל קצרצרה.רק מורה שניחן באוזן קשבת לרחשי ליבו של התלמיד, רק מורה שאינו מנהל "פינקסנות" עם תלמידיו,יזכה לפתיחות ולנכונות להכניסו לעולמם. לעודד תלמידים לחשוב לשאול שאלות אפילו אם חלקן "שאלות קיטבג" להיות נכון להשיב לשאילותיהם ואם איננו יודע את התשובה, לאמר: "בואו נחפש את התשובה ביחד"." היכן לדעתכם ניתן למצוא תשובה לשאלה של יוסי?" "מי יכול לעזור לנו לפתור את הבעיה שהעלתה רחל?" ההתייחסות לסקרנות של הלומד חייבת לשמש מנוף ללמידה.על המורה לחוש את האוירה בכתה ולשמש כחיישן למצב הרוח של כל היושבים לפניו. כתה שנוצחה במשחק ספורטיבי ע"י כתה אחרת, לא תלמד באותו היום "כרגיל" המצב ראוי להתייחסות, הוא יכול לשמש כגורם מזמן להקניית ערך, לימוד מושגים והטמעת קודים של התנהגות ספורטיבית.על המורה העובר את הסף של כיתתו לסרוק את עיני תלמידיו ולקרוא בהן כמו בספר פתוח. להבחין אם תלמיד עצוב, נסער, עייף או מאושר במיוחד. כל אחד מהמצבים הנ"ל ואחרים חייבים התייחסןת. לעיתים אפילו מילה אחת יכולה לשנות התייחסות של התלמיד. "הוא רואה אותי" "איכפת לו ממני" " הוא מתייחס אילי" "אני לא עוד מספר ביומן שלו". התייחסות כזו תעודד את התלמיד לשתף את המורה במצוקותיו,וברגשותיו, מה שיקל מאוד על שיתוף הפעולה בניהם. על המורה לעודד את תלמידיו מידי יום היומו. את כולם ללא יוצא מהכלל. למצוא מילה טובה לכל אחד מהם. להיות שם , למחות דימעה של נכשל במבחן, לטפוח על שכמו של המצליחן.ולשדר לכולם כי מחר עוד יום לימודים, ותמיד אפשר ורצוי לפתוח דפ חדש, ותמיד אהיה כאן לעזור, לתמוך ולעודד. כי לכולכם יש מקום בליבי.אנחנו ביחד. יש לנו מטרה משותפת. אנחנו נפצח את המשוואה במתמטיקה. אנחנו נבין יחד כל אחד יתרום לפי יכולתו להבנת הקטע שבהבנת הנקרא באנגלית, ויחד נהנה מיופיו של השיר או מהמסר של הסיפור שזה עתה סיימנו בסיפרות.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בוקר טוב!
    אתמול היה האחד בספטמבר. היום הראשון ללימודים.אני לא הייתי שם, בפעם הראשונה אחרי הרבה הרבה שנים שמעתי את צילצול הפעמון בביתי מבית הספר הסמוך. חשבתי שארגיש צביתה בלב, עצבות וגעגועים, אך להפתעתי הרבה הרגשתי מאושרת.הרגשתי הקלה, כאילו משא כבד הוסר מכתפיי. סוף סוף חופשיה. סוף סוף אדון לזמני לימיי וללילותי. ללא ישיבות אין סופיות, ללא הכנת מערכים שכל תכליתם לעניין, לרגש ולהגיע לכל תלמיד. (כאילו שאפשר…). ללא צלצולי טלפון של הורים שבטוחים שניתן להשיג אותי בכל מקום ובכל שעה ומה שיש להם לספר לי אינו סובל דיחוי עד לשעת קבלת ההורים השבועית שלי שאליה כמובן אינם יכולים להגיע," כי הם עובדים". ומה איתי? אני לא עובדת? אין לי שעות עבודה? האם פגשתם פעם מישהוא שמתקשר לפקיד הבנק שלו בכדי להתייעץ בשעת בוקר מוקדמת או בשעת מבט לחדשות?
    זהו, יותר לא אבדוק עשרות מבחנים ויומני קריאה. יותר לא אערוך אסיפות הורים ואבקש מתנדבים לועד שאליו מתנדבים מדי שנה אותם הורים שכולם מכירים אותם כעושי צרות ידועים. יותר לא יתווכחו איתי למה הבן/בת שלי בהקבצה ב ולא בהקבצה א? יותר לא תצלצל אילי אמא נסערת שגילתה בשעה 21:00 לשאול אם אפשר לדחות למשהלה שלה את המבחן באנגלית כי הוא "שכח מהמבחן ולא התכונן בכלל"."תביני,אנגלית נורא חשוב לו אז תתחשביבו" יותר לא יפריעו לי בשיעור כי: "סליחה, אבל דנהלה שכחה את האוכל, ואם אני כבר פה אז איך היא בלימודים?" יותר לא אצטרך לצאת לטיולים ארוכים ומפרכים כי משרד החינוך קבע ש"צריך להכיר את הארץ", בעוד שכל מה שמענין את התלמידים הוא לא הסברי המדריך אלא למי יש יותר שירים במכשיר מהדור השלישי. ולמי יש יותר ממתקים. או "האם נישנושים יותר טעימים מביסלי או להפך"? יותר לא אצטרך לבלות לילה בשמירה על החברה במשך שעות ארוכות בכדי שלא ישתו, לא יעשנו ולא יעשו שטויות וכל זאת עבור התשלום הנכבד של 157 שקלים ליום טיול.יותר לא אצטרך "לצאת" בערב עם כיתה להצגה ולהתפלל שהכל יעבור בשקט והשחקנים לא יפסיקו את ההצגה בשל התנהגות לא נאותה של התלמידים. יש עוד… אבל נדמה לי שקלטתם את התמונה והבנתם למה אני כל כך שמחה. ביי ביי בית הספר. יש חיים והם יפים בחוץ. היו שלום תלמידי. הייתי אתכם כל כך הרבה שנים כי היה ליאת הכח ואת היכולת לצחוק ולראות את ההומור בכל סיטואציה.(גם שאבא של תלמיד היה " חייב " לשוחח איתי בעודי בעיצומה של בדיקה גינוקולוגית. זה נפלא שאפשר לפרוש בשיא. כשמבקשים ממך שתשאר ושתתרום עוד קצת… אבל אני סיימתי עם הפילנטרופיה ופעמי לעבודה אמיתית כזו שיש בה שעות עבודה קבועות, כזו שמשלמים עבור כל שעה שאתה משקיע, כזו שלא בכל יום מבקשים ממך: " נו באמת תעשי טובה מה זה בשבילך ל…

סגור לתגובות.